מ"ג ויקרא כז יז


<< · מ"ג ויקרא · כז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אִם מִשַּׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יַקְדֵישׁ חַקְלֵיהּ כְּפוּרְסָנֵיהּ יְקוּם׃
ירושלמי (יונתן):
אִין מִשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא יִקְדַשׁ חַקְלָא הֵי כְּעִילוֹיֵיהּ יְקוּם:
ירושלמי (קטעים):
וְאִין משַׁתָּא דְּיוֹבְלָא יַפְרֵשׁ חַקְלֵיהּ כְּעִילַוֵּיהּ יְקוּם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם משנת היבל יקדיש וגו'" - אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה ובא זה לגאלה מיד

"כערכך יקום" - כערך הזה האמור יהיה חמשים כסף יתן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ וְגוֹמֵר – אִם מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל, מִיָּד הִקְדִּישָׁהּ, וּבָא לְגָאֳלָהּ מִיָּד.
כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם – כָּעֵרֶךְ הַזֶּה הָאָמוּר יִהְיֶה, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף יִתֵּן.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ד] מנין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשנת היובל ואם הקדישה תהא מקודשת? תלמוד לומר "ואם משנת היובל יקדיש שדהו".

( "שדהו" (ויקרא כז, יז) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה? תלמוד לומר "שדהו" )
[ עיין במלבי"ם סימן צב שרוצה למחוק הפסקא הנ"ל ובמקום זאת לגרוס: "שדה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה; מנין לרבות לתך וחצי לתך ותרקב וכולי ת"ל 'שדה', מכל מקום. ]

[ה] "כערכך יקום"-- נותן ארבעים ותשע סלעים וארבעים ותשע פונדיונות. מה טיבו של פונדיון זה? קולבון לפרוטרוט.

<< · מ"ג ויקרא · כז · יז · >>