מ"ג ויקרא כז יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִם מִשַּׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יַקְדֵישׁ חַקְלֵיהּ כְּפוּרְסָנֵיהּ יְקוּם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִין מִשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא יִקְדַשׁ חַקְלָא הֵי כְּעִילוֹיֵיהּ יְקוּם: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאִין משַׁתָּא דְּיוֹבְלָא יַפְרֵשׁ חַקְלֵיהּ כְּעִילַוֵּיהּ יְקוּם: |
רש"י
"כערכך יקום" - כערך הזה האמור יהיה חמשים כסף יתן
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם – כָּעֵרֶךְ הַזֶּה הָאָמוּר יִהְיֶה, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף יִתֵּן.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק י (עריכה)
[ד] מנין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשנת היובל ואם הקדישה תהא מקודשת? תלמוד לומר "ואם משנת היובל יקדיש שדהו".
( "שדהו" (ויקרא כז, יז) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה? תלמוד לומר "שדהו" )
[ עיין במלבי"ם סימן צב שרוצה למחוק הפסקא הנ"ל ובמקום זאת לגרוס: "שדה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה; מנין לרבות לתך וחצי לתך ותרקב וכולי ת"ל 'שדה', מכל מקום. ]
[ה] "כערכך יקום"-- נותן ארבעים ותשע סלעים וארבעים ותשע פונדיונות. מה טיבו של פונדיון זה? קולבון לפרוטרוט.