פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם מִשַּׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יַקְדֵישׁ חַקְלֵיהּ כְּפוּרְסָנֵיהּ יְקוּם׃
ירושלמי (יונתן):
אִין מִשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא יִקְדַשׁ חַקְלָא הֵי כְּעִילוֹיֵיהּ יְקוּם:
ירושלמי (קטעים):
וְאִין משַׁתָּא דְּיוֹבְלָא יַפְרֵשׁ חַקְלֵיהּ כְּעִילַוֵּיהּ יְקוּם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם משנת היבל יקדיש וגו'" - אם משעברה שנת היובל מיד הקדישה ובא זה לגאלה מיד

"כערכך יקום" - כערך הזה האמור יהיה חמשים כסף יתן

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] מנין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשנת היובל ואם הקדישה תהא מקודשת? תלמוד לומר "ואם משנת היובל יקדיש שדהו".

( "שדהו" (ויקרא כז, יז) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה? תלמוד לומר "שדהו" )
[ עיין במלבי"ם סימן צב שרוצה למחוק הפסקא הנ"ל ובמקום זאת לגרוס: "שדה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה; מנין לרבות לתך וחצי לתך ותרקב וכולי ת"ל 'שדה', מכל מקום. ]

[ה] "כערכך יקום"-- נותן ארבעים ותשע סלעים וארבעים ותשע פונדיונות. מה טיבו של פונדיון זה? קולבון לפרוטרוט.

<< · מ"ג ויקרא · כז · יז · >>