מ"ג ויקרא כז יב

מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִפְרוֹס כָּהֲנָא יָתַהּ בֵּין טָב וּבֵין בִּישׁ כְּפוּרְסַן כָּהֲנָא כֵּן יְהֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַעֲלֵי כַהֲנָא יָתֵיהּ בֵּין טַב לְבֵין בִּישׁ הֵיכְמָא דְיַעֲלֵי כַּהֲנָא הֵיכְדֵין יְהֵי:
ירושלמי (קטעים):
וִיסַדֵּר כַּהֲנָא יָתֵיהּ בֵּין טַב וּבֵּין בִישׁ כְּעִילִוֵי דְּכַהֲנָא כֵּן יֶהֱוֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כערכך הכהן כן יהיה" - לשאר כל אדם הבא לקנותה מיד הקדש

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ו] "והעריך הכהן אֹתה בין טוב ובין רע"-- אין פודים ההקדשות אכסרה.

"כערכך הכהן כן יהיה"-- אמר אחד "הרי הוא שלי בעשר סלעים", אמר אחד בעשרים, אמר אחד בשלשים, אמר אחד בארבעים, אמר אחד בחמשים. חזר בו של חמשים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של ארבעים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של שלשים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשרים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשר-- מוכרים אותו בשוה ונפרעים משל עשר המוֹתר.

<< · מ"ג ויקרא · כז · יב · >>