בבא מציעא צג ב

תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

הא נטר כדנטרי אינשי אמר ליה אביי אלא מעתה על למתא בעידנא דעיילי אינשי הכי נמי דפטור אמר ליה אין גנא פורתא בעידנא דגנו אינשי הכי נמי דפטור א"ל אין איתיביה אלו הם אונסין ששומר שכר פטור עליהן כגון (איוב א, טו) ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב אמר ליה התם בחזני מתא איתיביה עד מתי שומר שכר חייב לשמור עד כדי (בראשית לא, מ) הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה א"ל התם נמי בחזני מתא אמר ליה אטו יעקב אבינו חזן מתא הוה דאמר ליה ללבן נטרי לך נטירותא יתירתא כחזני מתא איתיביה ארועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר בא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומדים אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור מאי לאו דעל בעידנא דעיילי אינשי לא בדעל בעידנא דלא עיילי אינשי אי הכי אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב דשמע קל אריה ועל אי הכי אומדין אותו מאי הוה ליה למעבד גהיה לו לקדם ברועים ובמקלות אי הכי מאי איריא שומר שכר דאפי' שומר חנם נמי דהא מר הוא דאמר שומר חנם שהיה לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קידם חייב השומר חנם בחנם ושומר שכר בשכר ועד כמה זעד כדי דמיהן והיכן מצינו בשומר שכר שחייב באונסין חדהדר שקיל דמיהן מבעל הבית א"ל רב פפא לאביי אי הכי מאי אהני ליה מינה נפקא מינה לכושרא דחיותא אי נמי לטרחא יתירתא רב חסדא ורבה בר רב הונא טלא סבירא להו הא דרבה דאמרי להכי יהבי לך אגרא לנטורי לי נטירותא יתירתא בר אדא סבולאה הוי קא מעבר חיותא אגמלא דנרש דחפה חדא לחברתה ושדיתה במיא אתא לקמיה דרב פפא חייביה אמר ליה מאי הוה לי למעבד א"ל יאבעי לך לעבורי חדא חדא א"ל ידעת ביה בבר אחתיך דמצי למעבר חדא חדא א"ל כבר צווחו קמאי דקמך ולא איכא דאשגח בהו איבו אפקיד כיתנא בי רוניא אזל שבו שמטיה מיניה לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרב נחמן חייביה לימא פליגא דרב הונא בר אבין דשלח רב הונא בר אבין כנגנבה באונס ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה נשבע רצה עושה עמו דין אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע אמר רבא להתם גברי דפרמוסקא הוו קיימי דאי רמא קלא הוו אתו ומצלין ליה:

מתני' מזאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס נשני כלבים אינו אונס ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס סהלסטים הרי זה אונס עהארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס פאימתי בזמן שבאו מאליהן אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס צמתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אינו אונס קעלתה לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס רהעלה לראשי צוקין ונפלה ומתה אינו אונס:

גמ' והתניא זאב אחד אונס אמר רב נחמן בר יצחק ההיא בשעת משלחת זאבים ורבי יהודה היא:

הלסטים הרי זה אונס:

אמאי לוקי גברא להדי גברא אמר רב שבלסטים מזויין איבעיא להו לסטים מזויין ורועה מזויין מהו מי אמרינן אוקי גברא להדי גברא או דלמא האי מסר נפשיה והאי לא מסר נפשיה תמסתברא דהאי מסר נפשיה והאי לא מסר נפשיה אמר ליה אביי לרבא אשכחיה רועה ואמר ליה גנבא סריא בדוכתא פלניא יתיבינן

הא נטר כדנטרי אינשי - ואין אבידה אלא אונס:

בחזני מתא - שומרי העיר בלילה שכל סמך אנשי העיר עליהם לשמור גופם וממונם הנהו ודאי בעו נטירותא יתירתא:

ארי ודרס - ארי דרכו לדרוס הבהמה במקום שמוצאה ודרך זאב לטורפה חיה ולהוליכה במקום שהוא בטוח ושם הורגה:

מאי לאו וכו' - אפ"ה חייב:

א"ה אמאי פטור - כי אין יכול להציל:

תחילתו הוה בפשיעה - גבי כל מזיקין קטנים וקלים דהוא יכול להציל שהרי הניחם ובא לו וסופו נמי נהי דמזיק חזק בא עליהן שאם היה שם לא היה יכול להציל והו"ל אונס מיהו תחילתו בפשיעה הוה דחייב דהכי פסקינן הלכתא בהמפקיד (לעיל דף מב:):

דשמע קול ארי ועל - מאימתו שאנוס הוא:

שומר חנם יש לו לקדם בחנם - ולא לשכור אנשים ושומר שכר יש עליו לשוכרן:

עד כדי דמיהם - של בהמות:

והיכן מצינו - דקא רמית עליה לשכור אנשים משלו:

לכושרא דחיותא - כושר הבהמות שמכיר בהן כבר ולמודות בביתו:

לטרחא יתירתא - שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות:

לא סבירא להו הא דרבה - דאמר לעיל דמכי נטר כדנטרי אינשי הוה אידך (אנוס ופטור):

להכי יהבי לך וכו' - ונהי דלאו פשיעה הוא אונס נמי לא הוי והו"ל כאבידה:

אגמלא דנרש - גשר של נרש:

בבר אחתיך - כלומר בבן עמך ואומתך:

שבו - שם הגנב לסטים מזויין היה:

חייביה - לשלם הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום. עליו לטרוח אחר הגנב עד שיוציא מידו:

עושה עמו דין - פרעון והיינו פליגי דהא רוניא שומר חנם הוה וחייביה רב נחמן לשלומי:

דפרמוסקא - אנשי השלטון היו שם:

מתני' בשעת משלחת זאבים - שחיה רעה משולחת בגזירת המלך קופצת היא על אדם אחד:

הלסטם - גרסינן וחד לסטם קאמר:

הברדלס - פוטיי"ש בלעז:

סיגפה - עינה ברעב או העמידה בקיץ בחמה ובחורף בצינה לענות נפש (במדבר ל) מתרגם לסגפא נפש:

עלתה לראשי צוקין - אוקימנא בפרק המפקיד (לעיל דף לו:) תקפתו ועלתה לצוקין הרים חדין וגבוהין:

גמ' האי מסר נפשיה - הלסטים ע"מ כן בא או ליהרג או להרוג ויקח ממון אבל הרועה אין לו למסור נפשו על כך:

אשכחיה רועה - לגנב קודם שנטל הימנו כלום וגיזמו וחירפו:

אמר לו גנבא סריא - מוסרח ויבאש (שמות טז) מתרגמינן וסרי ובתשובות הגאונים ראיתי סריא פושע:

תוספות

עריכה

ובא זאב וטרף. בשעת משלחת זאבים ור' יהודה היא דאמר זאב אחד אונס:

אי הכי אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא. וא"ת לאביי נמי דמוקי לה בעידנא דעיילי אינשי מי ניחא והא מ"מ אם היה יכול להציל חייב אלמא תחילתו בפשיעה הוא וי"ל דלא חשיב ליה פשיעה אלא גניבה ואבידה ויש ללמוד מכאן דתחילתו דכעין גניבה ואבידה וסופו באונס דפטור ומהא דאמר רב בהמפקיד (לעיל דף לו ושם) אפי' שומר שכר שמסר לשומר חנם פטור לפי שמסר לבן דעת אין ראיה דאפילו סבר רב תחילתו בכעין גניבה ואבידה וסופו באונס חייב אפילו הכי פטור דאין לנו לומר שודאי שומר חנם לא ישמור מגניבה ואבידה רק מפשיעה והוה ליה תחילתו בכעין גניבה ואבידה אלא סתם בן דעת רגיל לשמור הרבה אפילו מדברים שאינו חייב ושמא אפילו מסרו לשומר חנם ופטריה מפשיעה פטור דלא חשיב תחילתו בפשיעה בהכי:

איבעי לך לעבורי חדא חדא. נראה דלא חשיב לה פשיעה מהאי טעמא אלא כעין גניבה ואבידה ומחייב מטעמא דאדעתא דהכי יהבי לך אגרא דתינטר נטירותא יתירתא כרב חסדא ורבה בר רב הונא מדמייתי לה הכא ואתי שפיר דקאמר בסמוך כבר צווחו קמאי שרצו לפטור מדרבה דאם לא כן אמאי צווחו דמילתא דפשיטא הוא שהן חייבים דאפילו שומר חנם חייב וסבר רב פפא דהכא כרבא דפרק הכונס (ב"ק דף נח.) דאמר משום דאיבעי לך לעבורי חדא חדא לאו פשיעה היא ולא כרב כהנא דאמר התם דהוי פשיעה גבי נפלה לגינה:

אמר רבה התם גברי דפרמוסקי הוו. אפילו גריס רבא אתי שפיר אע"ג דרבא מוקי בהגוזל קמא (שם דף קח:) מילתא דרב הונא בר אבין שקדם ונשבע אבל היכא דלא נשבע אפילו שומר חנם עושה עמו דין ואינו נשבע הכא לדברי השואל משיב וליה לא סבירא ליה:

דאי רמא קלא הוו [אתו] מצלין ליה. והשתא אפילו לא הוכר הגנב הוה חייב כיון דפשע ולא נקט גמרא הוכר הגנב אלא משום התלמידים שהיו סבורים דמשום דהוכר הגנב חייביה:

סיגפה ומתה אינו אונס. תימה דפשיטא דפשיעה גמורה הוא וי"ל דקמ"ל דאפילו יש לתלות ולומר שמתה גם בשביל דבר אחר אפילו הכי חייב דלא היה לו לסגפה:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

קד א ב מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ח', סמ"ג עשין פט, טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף י"ב, וטור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף י':

קה ג מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ח':

קו ד ה ו מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ח', וטור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף ח':

קז ז ח מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ו', סמ"ג עשין פט, טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ח':

קח ט י מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף י"א:

קט כ מיי' פ"ח מהל' שאלה ופקדון הלכה ו', סמג עשין פח, טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"ד סעיף ו':

קי ל טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף ח':

קיא מ נ מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ד', סמ"ג עשין פט, טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ד':

קיב ס מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ג':

קיג ע פ מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ו':

קיד צ מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף י"ב:

קטו ק מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף י"ג:

קטז ר מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף י"ד:

קיז ש ת מיי' פ"ג מהל' שכירות הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ג סעיף ג':


ראשונים נוספים

 

 

 

קישורים חיצוניים