פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲשֵׁיצֵי יָת בָּמָתְכוֹן וַאֲקַצֵּיץ יָת חֲנִסְנְסֵיכוֹן וְאֶתֵּין יָת פִּגְרֵיכוֹן עַל פִּגּוּר טָעֲוָתְכוֹן וִירַחֵיק מֵימְרִי יָתְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְאֵישֵׁיצֵי יַת בָּמוֹתֵיכוֹן וְאִפְכַר יַת מְנַחֲשֵׁיכוֹן וּקְסָמֵיכוֹן וְאֶשַׁוֵי יַת פִּגְרֵיכוֹן רְמָאִין עַל פִּגְרֵי טַעֲוָותֵיכוֹן וְתִירְחֵק מֵימְרִי יַתְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במתיכם" - מגדלים ובירניות

"חמניכם" - מין ע"א שמעמידין על הגגות וע"ש שמעמידין בחמה קרויין חמנים

"ונתתי את פגריכם" - תפוחי רעב היו ומוציאים יראתם מחיקם ומנשקים אותם וכרסו נבקעת ונופל עליה

"וגעלה נפשי אתכם" - (ת"כ) זה סילוק שכינה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ד] "והשמדתי את במותיכם"-- כמשמעו.   "והכרתי את חמניכם"-- אלו הנחשים והקסמים שבישראל.

"ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם"-- וכי מה הפגרים עושים אצל הגלולים? אלא שהיה אליהו זכור לטוב מחזר על כל תפוחי הרעב; מצא אחד תפוח ומוטל ברעב. אמר לו "בני, מאיזה משפחה אתה?". אמר לו "ממשפחה פלונית". אמר לו "וכמה הייתם?". אמר לו "שלשת אלפים". "וכמה נשתייר מכם?". אמר לו "אני". אמר לו "רצונך לומר דבר אחד ולחיות?". אמר לו "הן!". אמר לו "אמור שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". צעק מיד ואמר (עמוס ו, י): "הס! כי לא להזכיר בשם ה'" לא למדני אבא כך!".  מה היה עושה? נוטל יראתו ונותנה על לבו ומגפפה ומנשקה עד שכריסו נבקעת ונופל, הוא ויראתו, לארץ. לכך נאמר "ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם".

"וגעלה נפשי אתכם"-- זה הגולה.   ויש אומרים זה סילוק שכינה.

<< · מ"ג ויקרא · כו · ל · >>