מ"ג ויקרא כו ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִרְדְּפוּן יָת בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן וְיִפְּלוּן קֳדָמֵיכוֹן לְחַרְבָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִרְדְפוּן יַת בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִפְּלוּן קָדָמֵיכוֹן תְּבִירֵי חָרֶב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפניכם לחרב" - (ת"כ) איש בחרב רעהו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב – אִישׁ בְּחֶרֶב רֵעֵהוּ.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורדפתם את אויביכם" חוץ לגבולכם:

" ונפלו לפניכם" לחרב. בזולת מלחמתכם כאמרו "כי באש ה' נשפט, ובחרבו כל בשר, ורבו חללי ה"':

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ורדפתם את אויביכם. קשה אחר שהבטיח בשלום ובבטחה מה מקום לומר כן, אכן ירצה כי מה שהבטיח הוא ממה שמהאומות להם שלא ירעו ולא ישחיתו אבל לא ממה שמישראל לאומות, וזו היא עיקר נס ההבטחה שלא יאמרו כי השלום והבטח' הוא שגם הם לא ירעו ולא ישחיתו לאומות ונמצאו כגומלין, תלמוד לומר ורדפתם וגו' כי אתם תרדפו אותם ותאבדום, ואף על פי כן תשבו לבטח ובשלום ולא תעבור חרב בארצכם, ומה שקרא אותם הכתוב אויבים, לא לצד שהם באים לצור על עיר הקודש שאם כן אין בטח ואין שלום ליושביה, אלא קרא אותם אויבים לצד אויבי ה' רשעי הגוים נקראים אויבי ה' ואויבינו, גם לצד שיודע ה' כי כל האומות שונא ישראל בטבע המתקנא והיא שנאה יסודית ואין לה תמורה:

ונפלו וגו'. אומרו לחרב פירוש תהיה נפילת האויבים לפני עם ה' כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב, ובדרך רמז ירצה על דרך אומרם במעשה נס בני חשמונאי (יוסיפון כ"ב) שראה מלאך שולף חרב נגד האויב, והוא מה שרמז באומרו ונפלו וגו' לחרב פירוש הנשלף מהמלאך:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



"ורדפתם את אֹיביכם ונפלו לפניכם לחרב"-- שיהיו נופלים לפניכם איש בחרב רעהו.

<< · מ"ג ויקרא · כו · ז · >>