פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִסַּב מִנֵּיהּ חִיבוּלְיָא וְרִבִּיתָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ וְיֵיחֵי אֲחוּךְ עִמָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
עַמִי בֵּית יִשְרָאֵל לָא תִיסְבוּן מִנֵיהּ לָא שַׁעֲרִין וְלָא רִיבְיַין וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ וְיִתְפַּרְנֵס אָחוּךְ עִמָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נשך ותרבית" - חד שווינהו רבנן ולעבור עליו בשני לאוין

"ויראת מאלהיך" - לפי שדעתו של אדם נמשכת אחר הרבית וקשה לפרוש הימנו ומורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו הוצרך לומר ויראת מאלהיך (ב"מ סב) או התולה מעותיו בנכרי כדי להלוותם לישראל ברבית הרי זה דבר המסור ללבו של אדם ומחשבתו לכך הוצרך לומר ויראת מאלהיך

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על ויקרא כה לה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ב] "אל תקח מאתו נשך ותרבית"-- ממנו אי אתה לוקח אבל אתה נעשה לו ערב.

איזהו נשך ואיזהו תרבית?

  • איזהו נשך?  המלוה סלע בחמשה דינרים; סאתים חטים בשלשה -- מפני שהוא נושך.
  • איזהו תרבית?  המרבה בפירות.   כיצד? לקח הימנו חטים, מדינר זהב לכור, וכן השער. עמדו חטים בשלשה דינרים. אומר לו "תן לי חיטיי שאני מוכרם ולוקח אני לי בהן יין". אומר לו "הרי חיטיך עשויות עלי בשלשה דינרים, והרי לך אצלי בהם יין", ויין אין לו. אם יש לו-- חייב ליתן לו.

[ג] "וחי אחיך עמך"-- זו דרש בן פטורי: שנים שהיו הולכים במדבר ואין ביד אחד אלא קיתון של מים. אם שותהו אחד, מגיע ליישוב; ואם שותים אותו שנים, שניהם מתים. דרש בן פטורי, ישתו שתיהם וימותו שנאמר "וחי אחיך עמך".   אמר לו רבי עקיבא "וחי אחיך עמך"-- חייך קודמים לחיי חברך.

<< · מ"ג ויקרא · כה · לו · >>