פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתַעְבַּר שׁוֹפַר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעֶשְׂרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא תַּעְבְּרוּן שׁוֹפָרָא בְּכָל אֲרַעְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַעֲבַר קַל שׁוֹפָר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעַשְרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרַיָא תַּעַבְרוּן קַל שׁוֹפָר חֵירוּתָא בְּכָל אַרְעֲכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעברת" - לשון (שמות לו) ויעבירו קול במחנה לשון הכרזה

"ביום הכפורים" - (ת"כ) ממשמע שנאמר ביום הכפורים איני יודע שהוא בעשור לחדש א"כ למה נאמר בעשור לחדש אלא לומר לך תקיעת עשור לחדש דוחה שבת בכל ארצכם ואין תקיעת ר"ה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה" - יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי. ואין צורך להאריך, כי מעתיקי הדת תיקנו לנו בתפילות ראש השנה: "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון". ועוד, ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחילת השנה. ועוד, בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: "למען ישמעו ולמען ילמדו" (דברים לא, יב), ולא יתכן להיות אחר חצי השנה. ועוד, "וחג האסיף בצאת השנה" (שמות כג, טז); וכן תקופת השנה (שמות לד, כב). והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב: לא תזרעו (פסוק יא), ובמרחשוון יחלו בארץ ישראל לזרוע. ואם היתה תחילת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא. ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר: "לא תזרעו" - בשנה השביעית לבדה.

ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור, כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה. ותלמי וחביריו אומרים כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העיבור. והבאים אחריו אמרו: חלק ממאה ושש. ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים. גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד, כי פירוש חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה.

דע, כי אין ללבנה שנה כלל. רק ביקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב. כאשר אין לחמה חודש, והמחשבים בקשו מספר לחודש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה. על כן חודשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה. על כן העתיקו חז"ל כי לעולם היה בית דין עושה שבעה עיבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש על פי ראיית הלבנה. וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות.

וטעם "תַּעֲבִירוּ" - שיתקעו שופר בכל המזלות.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום הכיפורים" - ממשמע שנאמר ביום הכיפורים איני יודע שהוא בעשור לחודש אם כן למה נאמר בעשור לחודש אלא תקיעת בעשור לחודש דוחה שבת בכל ארצכם ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד לשון רש"י והנה הרב מפני בקיאותו בתלמוד והכל לפניו כשולחן ערוך אינו חושש וסותם הברייתות והן מטעות לשאר בני אדם שידוע הוא וברור בגמרא (ר"ה כט) כי התקיעות כולן של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות מותרות הן בשבת לפי שהיא חכמה ואינה מלאכה ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום וענין התקיעה בבית דין תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש לפי שגזרו בה מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל ומה שהזכירו (בת"כ פרשה ב ה) תקיעה בעשור דוחה שבת לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה בין להוצאה בין לכל המלאכות ומכל מקום רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ג] ומנין שהיא בשופר? תלמוד לומר "והעברת שופר".  אין לי אלא ביובל. בראש השנה מנין? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה...בעשור לחדש ביום הכפורים", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי"!? ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? הרי תרועת שביעי כזו: מה זו בשופר אף תרועת ראש השנה כזו.

[ד] ומנין שהיא פשוטה לפניה? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה".   ומנין שפשוטה לאחריה? תלמוד לומר "תעבירו שופר".  אין לי אלא ביובל. בראש השנה מנין? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים", שאין תלמוד לומר "בחדש השביעי"!? ומה תלמוד לומר "בחדש השביעי"? שתהא תרועת שביעי כזו: מה זו -- פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, אף תרועת ראש השנה-- פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה.

[ה] "ביום"-- ולא בלילה.

"ביום הכפורים"-- אפילו בשבת.   "תעבירו שופר בכל ארצכם"-- מלמד שכל יחיד ויחיד חייב.

יכול אף תרועת ראש השנה תהיה דוחה שבת בכל ארצכם? תלמוד לומר "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים" שאין תלמוד לומר "בעשור לחדש"!? ממשמע שנאמר "ביום הכפורים" איני יודע שהוא בעשור לחדש?! אלא בעשור לחדש דוחה את השבת בכל ארצכם ואין תקיעת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד.

<< · מ"ג ויקרא · כה · ט · >>