מ"ג ויקרא כב כה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵרָצוּ לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִיַּ֣ד בֶּן־נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכׇּל־אֵ֑לֶּה כִּ֣י מׇשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמִיַּד בַּר עַמְמִין לָא תְקָרְבוּן יָת קוּרְבַּן אֱלָהֲכוֹן מִכָּל אִלֵּין אֲרֵי חִבֻוּלְהוֹן בְּהוֹן מוּמָא בְּהוֹן לָא לְרַעֲוָא יְהוֹן לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִן יַד בַּר עַמְמִין לָא תְקַרְבוּן יַת קוּרְבַּן אֱלָהָכוֹן מִכָּל אִלֵין אֲרוּם חִבּוּלְהוֹן בְּהוֹן מוּמָא פְּסִילִין הִינוּן לָא לְרַעֲוָא יְהֵי לְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומיד בן נכר" - נכרי שהביא קרבן ביד כהן להקריבו לשמים לא תקריבו לו בעל מום ואע"פ שלא נאסרו בעלי מומין לקרבן בני נח אלא א"כ מחוסרי אבר זאת נוהגת בבמה שבשדות (תמורה ו) אבל על המזבח שבמשכן לא תקריבוה אבל תמימה תקבלו מהם (חולין יג) לכך נאמר למעלה איש איש לרבות את הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל

"משחתם" - חבולהון

"לא ירצו לכם" - לכפר עליכם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וּמִיַּד בֶּן נֵכָר – נָכְרִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן בְּיַד כֹּהֵן לְהַקְרִיבוֹ לַשָּׁמַיִם, לֹא תַּקְרִיבוּ לוֹ בַּעַל מוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶסְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְקָרְבַּן בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא אִם כֵּן מְחֻסְּרֵי אֵבֶר, זֹאת נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת; אֲבָל עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַּמִּשְׁכָּן – לֹא תַּקְרִיבוּהָ. אֲבָל תְּמִימָה – תְּקַבְּלוּ מֵהֶם; לְכָךְ נֶאֱמַר לְמַעְלָה: "אִישׁ אִישׁ" (פסוק יח), לְרַבּוֹת אֶת הַנָּכְרִים, שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.
מָשְׁחָתָם – חֲבוּלְהוֹן.
לֹא יֵרָצוּ לָכֶם – לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומיד בן נכר לא תקריבו" אף על פי שמקבלין מהם נדרים ונדבות לא נקבל מהם בעלי מומין אפילו על ידי סרוס, אף על פי שיהיו הסריסים בבהמות משובחים אצלם ושאין בזה משום הקריבהו נא לפחתך והטעם שלא יהיה הסריס ראוי למזבח הוא:

" כי משחתם בהם מום בם" שאף על פי שהוא מום שבסתר הוא משחיתם משלימותם המכוון, והוא שיוכל להוליד בדומה:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



[יב] מנין שאין מקבלים שקלים מן העכו"ם? תלמוד לומר "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלקיכם מכל אלה".  אין לי אלא תמידים שהם קרוים "לחם" שנאמר "את קרבני לחמי לאשי". שאר כל קרבנות הצבור מנין? תלמוד לומר "מכל אלה".

מנין שהנקבות בסירוס? תלמוד לומר "כי משחתם בהם מום בם". ר' יהודה אומר, "בהם"-- אין נקבות בסירוס.

"לא ירצו לכם"-- מלמד שאין מרצים.

<< · מ"ג ויקרא · כב · כה · >>