מ"ג ויקרא כב כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוָה וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהֹוָ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדִמְרִיס וְדִרְסִיס וְדִשְׁלִיף וְדִגְזִיר לָא תְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ וּבַאֲרַעְכוֹן לָא תַעְבְּדוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְמָעִיךְ וּדְכָתִישִׁין פַּחֲדוֹי וְדִשְׁחִית וְדִמְרְסִיס גִדוֹי לָא תְקַרְבוּן לִשְׁמָא דַיְיָ וּבְאַרְעֲכוֹן לָא תְסַרְסוּן: |
רש"י
"מעוך" - ביציו מעוכין ביד
"כתות" - כתושים יותר ממעוך (בכורות לה)
"נתוק" - תלושין ביד עד שנפסקו חוטים שתלויים בהן אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש
"וכרות" - כרותין בכלי ועודן בכיס
"ומעוך" - תרגומו ודימריס זה לשונו בארמית ל' כתישה
"וכתות" - תרגומו ודירסיס כמו (עמוס ו) הבית הגדול רסיסים בקיעות דקות וכן קנה המרוסס
"ובארצכם לא תעשו" - דבר זה לסרס שום בהמה וחיה ואפילו טמאה לכך נאמר בארצכם לרבות כל אשר בארצכם שאי אפשר לומר לא נצטוו על הסרוס אלא בארץ שהרי סרוס חובת הגוף הוא וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מָעוּךְ – בֵּיצָיו מְעוּכִין בַּיָּד.
כָּתוּת – כְּתוּשִׁים יוֹתֵר מִמָּעוּךְ.
נָתוּק – תְּלוּשִׁין בַּיָּד עַד שֶׁנִּפְסְקוּ חוּטִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶן, אֲבָל נְתוּנִים הֵם בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְהַכִּיס לֹא נִתְלַשׁ.
וְכָרוּת – כְּרוּתִין בַּכְּלִי, וְעוֹדָן בַּכִּיס.
וּמָעוּךְ – תַּרְגּוּמוֹ "וְדִי מְרִיס" [לפנינו: "וְדִמְרִיס"], זֶה לְשׁוֹנוֹ בַּאֲרַמִּית, לְשׁוֹן כְּתִישָׁה.
וְכָתוּת – תַּרְגּוּמוֹ "וְדִי רְסִיס" [לפנינו: "וְדִרְסִיס"], כְּמוֹ: "הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים" (עמוס ו,יא), בְּקִיעוֹת דַּקּוֹת, וְכֵן: "קָנֶה הַמְּרֻסָּס" (שבת פ' ע"ב).
וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ – דָּבָר זֶה, לְסָרֵס שׁוּם בְּהֵמָה וְחַיָּה, וַאֲפִלּוּ טְמֵאָה. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַרְצְכֶם, לְרַבּוֹת כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצְכֶם. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל הַסֵּרוּס אֶלָּא בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי סֵרוּס חוֹבַת הַגּוּף הוּא, וְכָל חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ז (עריכה)
[ט] "ומעוך וכתות ונתוק וכרות"-- כולם בביצים, דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר כולן בגיד. ר' יוסי אומר "מעוך וכתות"-- בביצים. "נתוק וכרות"-- בגיד.
[י] "לא תקריבו"-- זו היא שאמר ר' יוסי בר' יהודה אי משום בל תקדיש, הרי אמור. ובל תזרק הדם, הרי אמור. ובל תשחט, הרי אמור. ובל תקטיר החלב, הרי אמור. ובל תקטיר מקצתו, הרי אמור. הא אינו אומר כן אלא משום בל תקבל את הדם.
[יא] "לא תקריבו"-- אין לי אלא שלא יקריב. מנין שלא יעשו? תלמוד לומר "לא תעשו". אין לי אלא תמימים. בעלי מומים מנין? תלמוד לומר "לא תעשו". אין לי אלא בהמה. חיה ועוף מנין? תלמוד לומר "בארצכם". אין לי אלא בארץ. בחוץ לארץ מנין? תלמוד לומר "לא תעשו". מנין אף באדם? תלמוד לומר 'ובכם' כדברי בן חכינאי.