מ"ג ויקרא יט ה
<< · מ"ג ויקרא יט · ה · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲרֵי תִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְּסוּנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם תִּיכְסוּן נִכְסַת קוּדְשַׁיָא קֳדָם יְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תֵּיכְסוּנֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"וכי תזבחו וגו'" - לא נאמרה פרשה זו אלא ללמד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל בתוך הזמן הזה שאם לקבוע להם זמן אכילה הרי כבר נאמר (ויקרא ז) ואם נדר או נדבה זבח קרבנו וגו'
"לרצנכם תזבחהו" - תחלת זביחתו תהא על מנת נחת רוח שיהא לכם לרצון שאם תחשבו עליו מחשבת פסול לא ירצה עליכם לפני
"לרצנכם" - אנפיי"צימנטו זהו לפי פשוטו ורבותינו למדו (חולין יג) מכאן למתעסק בקדשים שפסול שצריך שיתכוין לשחוטרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק א (עריכה)
[ב] אין לי אלא שלמים. מנין לכל הנאכלים לשני ימים שלא תהיה זביחתו אלא על מנת לאכול לשני ימים? תלמוד לומר "וכי תזבחו...שלמים" "וכי תזבחו זבח"-- לרבות זבחים הנאכלים לב' ימים שלא תהא זביחתן אלא על מנת לאכול לשני ימים.
[ג] 'תזבח' "תזבחהו"-- אין שוחטין שני ראשים בבת אחת.