מ"ג ויקרא יא לא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכׇל־הַשָּׁ֑רֶץ כׇּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִלֵּין דִּמְסָאֲבִין לְכוֹן בְּכָל רִחְשָׁא כָּל דְּיִקְרַב בְּהוֹן בְּמוֹתְהוֹן יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
אִלֵין תְּמַנְיָא מִינַיָיא דִמְסָאָבִין לְכוֹן בְּכָל רִיחֲשָׁא כָּל דְיִקְרַב בְּהוֹן וּבְמוֹשְׁכֵיהוֹן וּבְאַדְמֵיהוֹן יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הטמאים. לתנא שאינו דורש טומאת עורותיהן מהטמאים למה איצטריך, אז"ל (בתו"כ) שבא לרבות ביצת השרץ שרקמה. גם דרשו (ת"כ מעילה יז) שיצטרפו לטומאה דם בדם דם בבשר בין במין אחד בין בב' מינים. וצריך לדעת תיבת אלה מה בא למעט לדרכו. ונראה לפרשה על דרך מה שכתב הרמב"ם בפרק ד' מהלכות אבות הטומאות דם השרץ כבשרו ומצטרף לכעדשה כל זמן שהוא מחובר לבשרו, לזה אמר אלה למעט אם פירש הדם מן השרץ לא יצטרף עם הבשר:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "הטמאים"-- לרבות עורותיהם. יכול עורות כולם? תלמוד לומר "אלה" -- אלה עורות הטמאים, עור האנקה הכח והלטאה והחומט. ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה. ר' יוחנן בן נורי אמר שמונה שרצים יש להם עורות.


[ב] 'טמאים'-- לרבות ביצת השרץ וקליפת‏[1] השרץ .

  • יכול אפילו שלא ריקמה?    תלמוד לומר "בשרץ" -- מה שרץ משירקם אף ביצה משתרקם.
  • יכול אף על פי שהיא סתומה?    תלמוד לומר "הנוגע יטמא" -- את שאפשר לו ליגע - טמא.
עד כמה תנקב?    עד כשערה, שכן אפשר לו ליגע בשערה.


[ג] "הטמאים"-- מלמד שמצטרפין זה עם זה; דם בדם, בשר בבשר, דם בבשר ובשר בדם; בין במין אחד בין בשני מינים.


[ד] "כל הנוגע בהם יטמא"-- לרבות ידות הכלים.
או יכול שאני מרבה יתר משעורם?    תלמוד לומר "לכם" -- כל שהוא לצרכיכם, דברי רבי עקיבא.

אמר לו ר' יוחנן בן נורי, הכתוב אומר במטמא ואתה אומר במיטמא?!  אמר לו רבי עקיבא אף אני אומר "כל הנוגע בהם יטמא עד הערב" -- אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה מקשים טמאים מטמאים טומאת ערב.


[ה] "כל הנוגע בהם" --

  • יכול בחייהם?    תלמוד לומר "במותם".
  • אי "במותם" יכול לא בשחיטתם?    תלמוד לומר "בהם"-- אף על פי שחוטין.
  • הא מה אני מקיים "בהם"? במותם ולא בחייהם.


[ו] "כל הנוגע בהם" --

  • יכול בכולם?    תלמוד לומר (ויקרא יא, לב) "מהם".
  • אי "מהם" יכול במקצתם?    תלמוד לומר "בהם".
  • הא כיצד? שנגע במקצתו שהוא ככולו. שיערו חכמים בכעדשה; שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה. ר' יוסי ברבי יהודה אומר כזנב הלטאה.


  1. ^ בגמ' גרסינן "קולית השרץ" - מלבי"ם

<< · מ"ג ויקרא · יא · לא · >>