<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ז

[א] "הטמאים"-- לרבות עורותיהם. יכול עורות כולם? תלמוד לומר "אלה" -- אלה עורות הטמאים, עור האנקה הכח והלטאה והחומט. ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה. ר' יוחנן בן נורי אמר שמונה שרצים יש להם עורות.


[ב] 'טמאים'-- לרבות ביצת השרץ וקליפת[1] השרץ .

  • יכול אפילו שלא ריקמה?    תלמוד לומר "בשרץ" -- מה שרץ משירקם אף ביצה משתרקם.
  • יכול אף על פי שהיא סתומה?    תלמוד לומר "הנוגע יטמא" -- את שאפשר לו ליגע - טמא.
עד כמה תנקב?    עד כשערה, שכן אפשר לו ליגע בשערה.


[ג] "הטמאים"-- מלמד שמצטרפין זה עם זה; דם בדם, בשר בבשר, דם בבשר ובשר בדם; בין במין אחד בין בשני מינים.


[ד] "כל הנוגע בהם יטמא"-- לרבות ידות הכלים.
או יכול שאני מרבה יתר משעורם?    תלמוד לומר "לכם" -- כל שהוא לצרכיכם, דברי רבי עקיבא.

אמר לו ר' יוחנן בן נורי, הכתוב אומר במטמא ואתה אומר במיטמא?!  אמר לו רבי עקיבא אף אני אומר "כל הנוגע בהם יטמא עד הערב" -- אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה משקים טמאים מטמאים טומאת ערב.


[ה] "כל הנוגע בהם" --

  • יכול בחייהם?    תלמוד לומר "במותם".
  • אי "במותם" יכול לא בשחיטתם?    תלמוד לומר "בהם"-- אף על פי שחוטין.
  • הא מה אני מקיים "בהם"? במותם ולא בחייהם.


[ו] "כל הנוגע בהם" --

  • יכול בכולם?    תלמוד לומר (ויקרא יא, לב) "מהם".
  • אי "מהם" יכול במקצתם?    תלמוד לומר "בהם".
  • הא כיצד? שנגע במקצתו שהוא ככולו. שיערו חכמים בכעדשה; שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה. ר' יוסי ברבי יהודה אומר כזנב הלטאה.


  1. ^ בגמ' גרסינן "קולית השרץ" - מלבי"ם