מ"ג ויקרא יא יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת־הָעֲטַלֵּֽף׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְחָוָרִיתָא וְאִבּוֹ לִזְנַהּ וְנַגָּר טוּרָא וַעֲטַלֵּיפָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת דַיְיתָא חִוָורָתָא וְאַכְמָתָא לִזְנָהּ וְיַת נַגַר טוּרָא וְיַת טַרְפִידָא: |
רש"י
"האנפה" - היא דיה רגזנית ונראה לי שהיא שקורין לה היירו"ן
"הדוכיפת" - תרנגול הבר וכרבלתו כפולה ובלע"ז הרופ"א ולמה נקרא שמו דוכיפת שהודו כפות וזו היא כרבלתו ונגר טורא נקרא על שם מעשיו כמו שפירשו רבותינו במס' גיטין בפרק מי שאחזו (דף סג)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הָאֲנָפָה – הִיא דַּיָּה רַגְזָנִית (שם). וְנִרְאֶה לִי שֶׁהִיא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ הירו"ן [heron = עגור[5]].
הַדּוּכִיפַת – תַּרְנְגוֹל הַבָּר, וְכַרְבָּלְתּוֹ כְפוּלָה, וּבְלַעַז הירופ"א [herupe = דוכיפת[6]]. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'דּוּכִיפַת'? שֶׁהוֹדוֹ כָּפוּת, וְזוֹ הִיא כַּרְבָּלְתּוֹ. וְ'נַגַּר טוּרָא' נִקְרָא [=באונקלוס], עַל שֵׁם מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין בְּפֶרֶק 'מִי שֶׁאֲחָזוֹ' (דף ס"ח ע"ב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ה (עריכה)
מה תלמוד לומר "למינה..למינו...למינהו...למינה" ארבעה פעמים?
- שיכול אלו יהיו אסורים והשאר יהיו מותרים?
- תלמוד לומר "למינהו למינהו" -- ריבה.
- הא כיצד? הריני למד מן המפורש --
- [ו] מה הנשר מפורש -- אין לו זפק, ואין לו אצבע יתירה, ואין קורקבנו נקלף, ודורס ואוכל -- אף כל כיוצא בו אסור.
- מה תורים ובני יונה מיוחדים שיש להם זפק, ואצבע יתירה, וקרקבנו נקלף, ואין דורסים ואוכלים -- אף כל כיוצא בהם מותר.
- ^ צורה זו של הלעז עדיפה על cigónie, כפי שרשמתי באוצר הלעזים מס' 1677.
- ^ חסר בדפוס ראשון.
- ^ המלה huppe בצרפתית של היום, מהלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באוצר הלעזים מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס־בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.
- ^ צורה זו של הלעז עדיפה על cigónie, כפי שרשמתי באוצר הלעזים מס' 1677.
- ^ חסר בדפוס ראשון.
- ^ המלה huppe בצרפתית של היום, מהלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באוצר הלעזים מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס־בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.