מ"ג ויקרא ג ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהֹוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיקָרֵיב מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ תַּרְבֵּיהּ אַלְיְתָא שַׁלְמְתָא לָקֳבֵיל שַׁזַרְתָּא יַעְדֵּינַהּ וְיָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַקְרֵב מִנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קָרְבָּנָא קֳדָם יְיָ טוּב שׁוּמְנֵיהּ אֱלִיתָא שְׁלִימְתָּא כָּל קְבֵיל דְקִיתָא יַעֲבֵיד יָתֵיהּ וְיַת פְרֵיסוּתָא דְתַרְבָּא דְחָפֵי יַת כְּרֵיסָא וְיַת כָּל תַּרְבָּא דְעַל כְּרֵיסָא: |
| ירושלמי (קטעים): | תַּרְבָּא וּנְיָעָא שְׁלֵימָה לֳקָבֵיל עֵיצַיָא יַעֲבֵיד יָתֵיהּ וְיַת תְּרַב דַּחֲפֵי עַל כְּרֵיסָא: |
רש"י
"לעמת העצה" - למעלה מן הכליות היועצות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְעֻמַּת הֶעָצֶה – לְמַעְלָה מִן הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת (חולין י"א ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ומעתה יש לשאול כיון שהשומן הנפרד נקרא חלב בלשון הקודש איך יאמר הכתוב חלבו האליה תמימה, כי בודאי אין באליה חלב כלל כי כלה שומן מחובר שם ואינו נפרד ממנה, ואם נאמר כי פירוש חלבו האליה, שומנו, מה נאמר בפסוק כל חלב וכל דם לא תאכלו, כי בודאי אם השומן נקרא חלב יש לנו לאסור כל השומן שבבהמות, ואין לאכול כי אם הבשר האדום לבדו. ולפיכך יש לפרש חלבו האליה תמימה, שאין הכונה בו על שומן אלא על החלב. ואם תאמר מה חלב יש באליה, כך פירש הכתוב חלבו האליה חלבו עם האליה, לומר שיקריב ממנו חלבו באליה תמימה, והכוונה כי כאשר יסיר האליה תמימה עם העצה יוסר עמה חלב רב שהוא מחובר בה בצד הפנימי.
וכך פירש הגאון רבינו סעדיה ז"ל כי פירוש חלבו האליה כאלו אמר חלבו והאליה, כענין שכתוב (דברי הימים א א) אדם שת אנוש ששעורו ושת ואנוש, וכן (שמות לט) קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו, וכן (ויקרא ז) לעולה למנחה, שעורו ולמנחה, כי אין העולה מנחה, וכן אין לומר כי אדם הוא שת אנוש, וכן בכאן אין לומר כי האליה הוא החלב.
לעמת העצה יסירנה. מלת עצה כוללת מלשון עץ ומלשון עצה , מלשון עץ כי הוא קצה השדרה [ונדמה לעץ וענפיו] וכן תרגומו שדרתא, ומלשון עצה כי יהיה מסיר אותה למעלה מן הכליות היועצות, וזהו שאמר על הכליות יסירנה.מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "והקריב מזבח השלמים"[1](ויקרא ג, ג)-- אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט)-- אף על פי שלא סמך עליהן.
"אשה"-- לשם אשים; "לה' "-- לשם מי שעשה את העולם.
[ב] "חלבו האליה"-- להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ור' יהודה (ס"א ר' יהודה) אומר "חלבו האליה"-- הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.
[ג] "אליה"-- יכול יקיים בה מצות אליה? תלמוד לומר "תמימה".
אי "תמימה" יכול יטלנו עם השדרה? תלמוד לומר "לְעֻמַּת הֶעָצֶה".
אי "לְעֻמַּת הֶעָצֶה" יכול לא יכנס לפנים מן העצה? תלמוד לומר "יסירנה"-- יכנס לפנים מן העצה.
[ד] "ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב" מה תלמוד לומר?
- שיכול יתרבה בחלב הדפנות; ודין הוא! מה [אם] בן הבקר --שנתרבה בנסכים-- נתמעט בחלב הדפנות, בן הצאן --שנתמעט בנסכים-- אינו דין שנתמעט בחלב הדפנות?!
- לא! אם אמרת בבן הבקר-- שנתמעט באליה, תאמר בבן הצאן שנתרבה באליה?! הואיל ונתרבה באליה-- יתרבה בחלב הדפנות!...
- תלמוד לומר "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות..."-- אין לך אלא מה שאמור בענין.
משום ר' ישמעאל אמרו לפי שיצא לדון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו.
- ^ הגהתי כאן על פי פירוש המלבי"ם (סימן קסה), עיי"ש. אולם גירסת טקסט הספרא של דפוס המלבי"ם עצמו: "והקריב מזבח"-- אף על פי ששחטו שלא לשמו. "השלמים"-- אף על פי...