מ"ג ויקרא ג ט
<< · מ"ג ויקרא ג · ט · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָה חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהֹוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
תרגום
| אונקלוס: | וִיקָרֵיב מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ תַּרְבֵּיהּ אַלְיְתָא שַׁלְמְתָא לָקֳבֵיל שַׁזַרְתָּא יַעְדֵּינַהּ וְיָת תַּרְבָּא דְּחָפֵי יָת גַּוָּא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דְּעַל גַּוָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַקְרֵב מִנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קָרְבָּנָא קֳדָם יְיָ טוּב שׁוּמְנֵיהּ אֱלִיתָא שְׁלִימְתָּא כָּל קְבֵיל דְקִיתָא יַעֲבֵיד יָתֵיהּ וְיַת פְרֵיסוּתָא דְתַרְבָּא דְחָפֵי יַת כְּרֵיסָא וְיַת כָּל תַּרְבָּא דְעַל כְּרֵיסָא: |
| ירושלמי (קטעים): | תַּרְבָּא וּנְיָעָא שְׁלֵימָה לֳקָבֵיל עֵיצַיָא יַעֲבֵיד יָתֵיהּ וְיַת תְּרַב דַּחֲפֵי עַל כְּרֵיסָא: |
רש"י (כל הפרק)
"חלבו" - המובחר שבו ומהו זה האליה תמימה
"לעמת העצה" - למעלה מן הכליות היועצותרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
[א] "והקריב מזבח השלמים"[1](ויקרא ג, ג)-- אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט)-- אף על פי שלא סמך עליהן.
"אשה"-- לשם אשים; "לה' "-- לשם מי שעשה את העולם.
[ב] "חלבו האליה"-- להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ור' יהודה (ס"א ר' יהודה) אומר "חלבו האליה"-- הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.
[ג] "אליה"-- יכול יקיים בה מצות אליה? תלמוד לומר "תמימה".
אי "תמימה" יכול יטלנו עם השדרה? תלמוד לומר "לְעֻמַּת הֶעָצֶה".
אי "לְעֻמַּת הֶעָצֶה" יכול לא יכנס לפנים מן העצה? תלמוד לומר "יסירנה"-- יכנס לפנים מן העצה.
[ד] "ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב" מה תלמוד לומר?
- שיכול יתרבה בחלב הדפנות; ודין הוא! מה [אם] בן הבקר --שנתרבה בנסכים-- נתמעט בחלב הדפנות, בן הצאן --שנתמעט בנסכים-- אינו דין שנתמעט בחלב הדפנות?!
- לא! אם אמרת בבן הבקר-- שנתמעט באליה, תאמר בבן הצאן שנתרבה באליה?! הואיל ונתרבה באליה-- יתרבה בחלב הדפנות!...
- תלמוד לומר "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות..."-- אין לך אלא מה שאמור בענין.
משום ר' ישמעאל אמרו לפי שיצא לדון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו.
- ^ הגהתי כאן על פי פירוש המלבי"ם (סימן קסה), עיי"ש. אולם גירסת טקסט הספרא של דפוס המלבי"ם עצמו: "והקריב מזבח"-- אף על פי ששחטו שלא לשמו. "השלמים"-- אף על פי...