פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהֹוָ֥ה ׀ יַ֘יִן֮ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לָא יְנַסְכוּן קֳדָם יְיָ נִסְכִין דַחֲמַר וְלָא יִתְקַבְּלוּן לְרַעֲוָא קוּרְבָּנֵיהוֹן דִיבְחֵיהוֹן כִּלְחֵם מְרַחַק לְהוֹן כָּל דִיֵיכְלִינֵיהּ יִסְתָּאַב אֲרֵי קוּרְבָּנֵיהוֹן עַל נַפְשֵׁיהוֹן לָא מְכַפֵּר לְהוֹן בְּבֵית מַקְדָשָׁא דַיָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יסכו" - לשון נסך

"לא יערבו לו" - לא תהא מנחתם עריבה עליו

"כלחם אונים" - כלחם גזילה הבא ע"י כח ואונים

"כי לחמם לנפשם" - ראוי הוא זה להם למאכל ולא לבוא לבית ה' ד"א כלחם אוני' כלחם אבלים שהוא טמא וסופו מוכיח כל אוכליו יטמאו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לא יסכו לה' יין", ולא לבד שלא יביאו נסכים שהנסכים הם טפלים אל הזבח, כי גם "לא יעברו לו זבחיהם", שלא יקבל מהם גם זבחים, שהזבחים היו נקראים לחם ה', כמ"ש כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבי' והיו קדש, אבל זבחיהם לא יקראו לחם ה'. כי הם "כלחם אונים להם", הם דומים כלחם שאוכלים האוננים על מתיהם שאוכלים סעודת הבראה משל אחרים, וכן השלמים שיאכלו לא יהיו שלמי שמחה רק סעודת הבראה, ותחת אשר לחם אוננים יטמא ע"י האונן שהוא טמא לנפש ומטמא את הלחם, לחם של הזבחים שלהם "כל אוכליו יטמאו" הלחם יטמא את האוכלים אותו, "כי לחמם לנפשם" כי הוא הלחם שאוכלים על נפשם המתה, שנפשם מתה בגופם והם אוכלים הזבח לחם הבראה על מיתת עצמם, וע"כ "לא יבא בית ה'" כי לחם טמא הוא:


ביאור המילות

"כלחם אונים". כמו לא אכלתי באוני ממנו, לחם אוננים:

"לחמם לנפשם", לנפש מת, כמו כל טמא לנפש, לנפש לא יטמא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לחמם" - הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא

"כלחם אונים להם" - הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו

"לא יסכו" - זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליו

מצודת ציון

"יסכו" - מלשון נסך ויציקה

"יערבו" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)

"אונים" - ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ)

"לחמם" - גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח)

"לנפשם" - לעצמם

<< · מ"ג הושע · ט · ד · >>