" את דרכם בזנות, כמו שעשו בימי הגבעה שהיו מעשיהם כמעשה סדום, עד שהם רעים לה' וחטאים בין אדם לחברו ג"כ, וע"כ "
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כענבים", על מ"ש שהשחיתו דרכם בע"ז ובזנות כימי הגבעה ושע"כ יזכר עונם, אומר שילמדו ק"ו ממה שהעניש את יוצאי מצרים על עון פעור ועל הזנות עם בנות מואב הגם שדור ההוא היו חשובים ויקרים בעיני ה', וכ"ש שיעניש אותם שהם קלים ונבזים בעיניו, על עונות אלה, אומר הלא "
כענבים במדבר מצאתי ישראל", בעת שמצאתי את ישראל במדבר היו יקרים בעיני כמי שמוצא ענבי' שהוא הפרי היותר חשוב במדבר שאינו מקום זרע וגפן ותאנה, (ור"ל שהוא היה הכרם הראשון אשר נטע ה' כמ"ש גפן ממצרים תסיע, והנה הענבים אין מקבלים הרכבה ובפרט ענבים במדבר שהם בלתי מורכבים, כן היו אז ישראל קדושים נזהרים מן הזנות כמ"ש חז"ל ששלומית בת דברי אחת היתה ופרסמה הכתוב), וכן "
כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם", שהתאנה גם היא הפרי החשובה מאד ואין בה פסולת, והמתבשלת ראשונה היא חשובה ביותר מצד מעוט מציאות הפרי אז, וכן היו חשובים אם מצד המקום כענבים במדבר, אם מצד הזמן שחל עליהם הענין האלהי בראשונה בעוד החשך כסה ארץ וערפל לאומים, ובכל זה הגם שהיו חשובים מאד אצלי, "
המה באו בית פעור" וכו' "
כאהבם" ר"ל גם המה עם כל חשיבותים "
כאהבם" כאשר אהבו את בנות מואב יצאו עי"כ מדחי אל דחי, שעי"כ באו בית פעור, כמ"ש ויחל העם לזנות אל בנות מואב ועי"כ ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן, ועי"ז "
וינזרו לבושת", כמ"ש ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, ועי"ז "
ויהיו שקוצים", ששקץ ה' אותם ומאס בהם כמ"ש ויחר אף ה' בישראל וכ"ז היה "
כאהבם" ע"י שאהבו את בנות מואב, עתה דון קל וחומר אם המה כאהבם בנות מואב נעשו שקוצים הגם שהיו חשובים בתחלה, וכ"ש.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אפרים אשר כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון", אשר לא היה להם כבוד ויקר גם בתחלת לדתם, כי בלדתם ואף בהיותם בבטן אמם ואף בעת הריונם לא היה להם כבוד כלל כי רובם ממזרים ונולדו בזנות, וא"כ כל שכן שיהיו שקוצים בעיני ע"י זנותם:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי", ר"ל ואפרים י"ל שני חסרונות נגד דור המדבר,
- א) "שאם יגדלו את בניהם" כבר "שכלתים מאדם" שהבנים אינם אצלי במדרגת אדם כלל, כי הם שקוצים מני רחם כבע"ח נבזים ומשוקצים אחר שלא שמרו את מינם כלל והולידו ממזרים.
- ב) "כי גם אוי להם" עצמם, ואפי' להאבות של הבנים שנולדו שלא בזנות והם בכלל בני אדם, "אוי להם בשורי מהם", שאף שתחלה הייתי עמהם הלא סרתי מהם והשלכתים מעל פני מפני רוע מעלליהם:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אפרים", יוסיף לאמר הלא אפרים אינו דומה כדור הראשון שהיו כענבים במדבר, כי הוא אינו שוכן במדבר רק דומה "
לצור" שהיא "
שתולה בנוה", שאני שתלתי אותו מן המדבר להיות נטוע בנוה, ר"ל שי"ל ארץ מושב ואני רואה אותו מכונן בארצו על רוב טוב כצור. ובכ"ז הרע מעשיו כ"כ עד כי נגזר על "
אפרים להוציא אל הורג בניו", הגם שלפי הטבע היה ראוי שיצלחו וירבו ויפרו בארץ טובה ורחבה שנתתי להם:
ביאור המילות
"
שתולה". פעל שתל בא על הנשתל ממקום למקום כמ"ש בהתו"ה קדושים
(סי' נ"ט):
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תן להם", הנביא מסב פניו אל ה' ומתפלל שלא יגלם בגולה אומר "
תן להם ה' מה תתן", ר"ל תן להם העונש הראוי לתת להם בעון הניאוף כמו שדרכך ליתן מדה כנגד מדה, שבעון הזנות ראוי "
שתתן להם רחם משכיל ושדים צומקים" בענין שלא יוכלו להוליד בני זנונים ולא יוכלו לגדלם ולא יתרבו ממזרים, זה העונש הראוי, אבל לא עונש של גלות וגירוש מארצם שאינו מדה כנגד מדה:
ביאור המילות
"
צומקים". יבשים, ומזה צמוקים פירות יבשות:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כל", משיב לו ה', הגלות אינו בעבור עון הזנות לבד, כי הזנות הוא רק מקצת מרעתם, אבל "
כל רעתם" נמצא "
בגלגל" שם עשו רעות אחרות עבודת אלילים ורציחה ויתר תועבות חוץ מן הזנות, כי "
שם שנאתים על רוע מעלליהם" שהם יתר תועבות שנמצאו ביניהם, ובעבור זה "
מביתי אגרשם", איני רוצה שיהיו עוד בביתי שהוא בארץ שנתתי להם לשבת שם, כאיש השונא את אשתו על רוע מעלליה ומגרשה מביתו בל יתן לה עוד מעון ומזונות, ואין תקוה עוד שאשוב להתפייס עמהם כי "
לא אוסיף אהבתם", כי אין תקוה שייטיבו מעשיהם אחר כי "
כל שריהם סוררים" והם המתעים אותם מני דרך:
ביאור המילות
"
אהבתם". מקור, ר"ל לאהבה אותם:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הכה", וגם א"צ שאתן אני להם רחם משכיל שלא יעשו פרי. כי זה נעשה מעצמו, "
שאפרים" בעצמו "
הכה שרשם" עד שהוא "
יבש ופרי בל יעשון", שנעשה כעץ שיבש שרשו וא"א לו שישא פרי גם מצד הטבע גם בלעדי עונש השגחיי, וחוץ מזה "
גם כי ילדון" במקרה, אז "
והמתי מחמדי בטנם" בדרך עונש השגחיי:
