פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־גִּיל֙ כָּעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כׇּל־גׇּרְנ֥וֹת דָּגָֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לָא תֶחְדוּן דְבֵית יִשְׂרָאֵל וְלָא תְבוּעוּן כְּנִמוּסֵי עַמְמַיָא אֲרֵי טְעוּתוּן מִבָּתַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלָהָכוֹן רְחִימְתּוּן לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא עַל כָּל אִידְרֵי עִבוּרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תשמח ישראל" - כשאר עמים הקדמונים שהם לא קבלו תורה ולא באו לחלקי ואתה זנית מעלי ואבדת טובות הרבה

"אהבת" - להיות כזונה לקבל אתנן

"על כל גרנות" - כדרך זונה שנותנין לה דגן בגורן באתננה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תשמח ישראל", אתה ישראל, לא תוכל לשמוח "אל גיל כיתר עמים", כי העמים הם נתונים תחת המערכה כמ"ש אשר חלק ה' אלהיך לכל העמים, ובעת שהמזל מצליח להם והמערכה טובה הם שמחים. אבל אינך תחת כוכבי השמים וכסיליהם, כי אתה מאורשה לה' כמ"ש בועליך עושיך ה' צבאות שמו, וכשתסור מהשגחתו לעבוד אלהים אחרים את דומה כזונה מתחת אישה, וז"ש כי "זנית מעל אלהיך, אהבת אתנן" את דומה כזונה שאוהבת אתנן ועי"כ היא סובבת "על כל גרנות דגן" לזנות שם ולקחת אתנן, כן אתה סובב מגוי אל גוי למצוא שם מחיתך:


ביאור המילות

"אל תשמח אל גיל". גיל הוא בדבר טובה המתחדש, כמו הצלחה, מציאה. בשורה טובה, והשמחה התמידית ע"ז בא בפעל שמח, וכן (איוב ג') השמחים אלי גיל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהבת אתנן" - אהבת לקבל אתנן לחזור אחריה על הגרנות ר"ל חזרת על העובדי כוכבים לבקש מהם עזרה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שחוזרת על הגרנות לקחת דגן באתננה

"אל גיל" - ר"ל אין ראוי לך לשמוח על שום גילה

"כי זנית" - ולכן מהראוי שתתאונן בכל עת

מצודת ציון

"גיל" - ענין שמחה

"גרנות" - כן נקרא מקום התבואה

מ"ג הושע · ט · א · >>