פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גֹּרֶן וָיֶקֶב לֹא יִרְעֵם וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

מֵאִידְרָא וּמִמַעֲצַרְתָּא לָא יִתְזוּנוּן וְחַמְרָא לָא יְסוֹפֵיק לְהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גורן", כי "גורן ויקב" שהיה להם בארצם, שהם המזונות שפסק לה בעלה בעת הנשואין, "לא ירעם", לא ימצאו מזונותיהם מגרן של ארצם, "ותירוש יכחש בה" בארץ (הנזכר למטה) שלא ימצא עוד שם דגן ותירוש כמקדם, כי.


ביאור המילות

"יכחש בה". כינוי בה על היקב, או על הארץ שבפסוק שאח"ז, וע"פ המסורה ב' כתובים בה וסבירים בם, בא הכינוי על העם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ירעם" - ר"ל לא יהיה להם למאכל כי לא תצמח

"יכחש בה" - ישקר בעדת ישראל ר"ל לא ישפיע לה היין

מצודת ציון

"ויקב" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה)

"ירעם" - מלשון מרעה

"ותירוש" - ענבי היין

"יכחש" - ישקר

<< · מ"ג הושע · ט · ב · >>