מ"ג הושע ז יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם עַל דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ יָסוּרוּ בִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על דגן" - בעבור חסרון הדגן והתירוש הולכים לשוטט בארצות אחרות לגור שם והמה סרים וממרים בי כי יאמרו מקרה הוא ולא ה' פעל כל זאת
"כי יילילו" - כאשר הם מייללים על משכבותם בוכים ומתרעמים על צרותם אז אינם זועקים אלי בלבם כי מכחשים בהשגחה
מצודת ציון
"יילילו" - מלשון יללה
"על דגן" - בעבור דגן
"יתגוררו" - מלשון גרות
"יסורים" - מלשון סרירה ומרידהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יתגוררו". כמו האשה אשר אני מתגורר עמה, גרות בארץ אחרת:
"יסורו בי". משתתף עם סורר ומורה, וע"כ בא אחריו שימוש הב' שבא אחרי פעל, מרד מרה פשע, ומזה ולא סרו מצות המלך (דה"ב ח' ט"ו), כמו ולא מרו, וכן וסורי בארץ יכתבו (ירמיה י"ז י"ג), ומזה דבר עושק וסרה. או פי' יסורו בי, ידברו בי סרה, שדבור של גנאי בא אחריו ב' (כמ"ש למעלה א' ב'):