מ"ג הושע ז יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ בִי וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־נָדְﬞד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּי־פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואנכי אפדם" - בלבי היה לפדותם מצרתם אבל המה דברו עלי כזבים כי כחשו בהשגחתי כמו שנאמר ויחפאו בני ישראל וגו' (מלכים ב יז)
"שוד להם" - השודד יבוא עליהם והוא אשור
"נדדו ממני" - נדדו ללכת ממני
מצודת ציון
"נדדו" - ענין הנעה
"שוד" - ענין עשק וגזל
"אפדם" - מלשון פדיוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אוי להם כי נדדו ממני, שוד להם כי פשעו בי". הפשיעה הוא יותר מן הנדידה. הנודד מתרחק לבד, והפושע מורד על פניו, וכן השוד הוא יותר מן אוי, שמ"ש אוי להם הוא מגיעת הטובה וזה בעבור שהתרחקו מה' יתרחק מאתם, אבל ע"י שפשעו בו מכה אותם בפעל ואז שוד להם: