<< · מ"ג הושע · ז · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל אֶפְרַיִם הָיָה עֻגָה בְּלִי הֲפוּכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בֵּית אֶפְרַיִם דָמָן לַחֲרָרָא דְעַד לָא אִתְהַפְּכַת אִתְאַכְּלַת:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יתבולל" - יבולבל בגולה בין האומות "עוגה בלי הפוכה" - תירגם יונתן כחררה דעד דלא איתהפכת איתאכלת עוגה חררה שאופין על הגחלים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יתבולל" - מלשון בלבול וערבוב כמו שם בלל ה' (בראשית יא)

"עוגה" - חררה וכן ועשי עוגות (שם יח) 

מצודת דוד

"עוגה בלי הפוכה" - כחררה הנאפת על הגחלים כשאינם מהפכים אותה מעבר אל עבר שאז היא נשרפת מקצתה ואינה אפויה מקצתה כן הוא אינו מתבונן במעשיו להיות על צד השווי והיושר

"הוא יתבולל" - הוא התערב בין הבבליים ולמד מעשיהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפרים", וע"י שהרג את מלכיהם עי"ז נסתבב "שאפרים הוא יתבולל" ויתערב "בעמים", כי מנחם קרא למלך אשור לעזור לו ע"ד המלוכה, וכשקשר פקח על פקחיה בן מנחם בא מלך אשור לריב ריבו, ואגב רב ריב מלך יהודה והגלה את ארץ נפתלי, ואח"כ כשהרג הושע את פקח בא על הושע כנ"ל פסוק ג'. וזאת גרמו להם בעצמם ע"י הריגת מלכיהם. ועי"כ "אפרים היה עוגה בלי הפוכה", מפני שדבר עד עתה במשל התנור יאמר במליצתו שבכל זה לא נאפו בתנור המחומם באש עברתם, רק היה דומה כעוגה הנאפית ע"ג גחלים, שצריך שתתהפך כמה פעמים כדי שתאפה מכל צד, ואם לא נתהפכה יש לה שתי חסרונות שבצד התחתון הסמוך אל הגחלים ישרפו הגחלים את העוגה, ובצד העליון לא נאפה עדיין ואינה ראויה לאכילה, והנמשל יבואר בפסוק שאח"ז:

 

<< · מ"ג הושע · ז · ח · >>