<< · מ"ג הושע · ז · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָכְלוּ זָרִים כֹּחוֹ וְהוּא לֹא יָדָע גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ וְהוּא לֹא יָדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָכְל֤וּ זָרִים֙ כֹּח֔וֹ וְה֖וּא לֹ֣א יָדָ֑ע גַּם־שֵׂיבָה֙ זָ֣רְקָה בּ֔וֹ וְה֖וּא לֹ֥א יָדָֽע׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בָּזוּ עַמְמַיָא נִכְסֵיהוֹן וְאִינוּן לָא יָדְעִין אַף חֲלִישׁוּתָא מְטָתִינוּן וְאִינוּן לָא מִסְתַּכְּלִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והוא לא ידע" - לא שם אל לבו שאכלוהו מלכי ארם בימי יהואחז שנאמר (מלכים ב יג) כי לא השאיר ליהואחז וגו' וישימם כעפר לדוש ואעפ"כ לא חזר ירבעם בנו מדעת (מרעת ס"א) אביו "גם שיבה זרקה" - תרגום יונתן אף חלישותא מטתינון ואינון לא מסתכלין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שיבה" - הוא עוד יותר מזקנה

"זרקה" - ר"ל נזרקה 

מצודת דוד

"גם שיבה זרקה בו" - נזרקה בו תשות כח מול האויב כאיש שיבה ואינו משים על לב

"אכלו זרים" - הבבליים לקחו מארצו ואינו משים על לב כאלו לא ידע מזה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אכלו" מבאר את הנמשל כמו שהעוגה בלי הפוכה תאכל בצד התחתון מן הגחלים שזה בדמיון שבא כח זר שהוא כח האש ואוכל כח העוגה, "כן אכלו זרים כחו והוא לא ידע", שמלך אשור אכל את כחם ולקח ממונם והגלה אותם, וכמו שהעוגה הזאת לא נאפת מלמעלה והיא עסה רפויה ורכה, כן "גם שיבה זרקה בן והוא לא ידע", שנדמו כאיש שיבה שרפה כח חייו ודשן עצמותיו, רפה המזג וחלש האברים, כן נעשו חלשים בעצמם ונשתה גבורתם כזקן תש כח:

 

<< · מ"ג הושע · ז · ט · >>