כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וּמֵימְרִי כְּעָשָׁא לִדְבֵית אֶפְרַיִם וּכְרַקָבָא לִדְבֵית יְהוּדָה:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכרקב" - תולעת האוכל העץ ושוחקו
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כעש" - היא הרימה האוכלת הבגדים כמו כבגד יאכלם עש (ישעיהו נא)
"וכרקב" - תולעת הגדלה בעץ נרקב
מצודת דוד
"
ואני כעש" - לכן כמו שאהיה כעש לאפרים לכלותו ולאבדו כן אהיה כרקב לבית יהודה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואני כעש לאפרים", ר"ל הענין המכלה ומשחית את אפרים ויהודה אינו ענין טבעי רק השגחיי, שאני המשחית אותם כעש וכרקב המכלים וממיקים את הכל, ומדמה את ה' שהוא "
כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה", כי העש בא אל הדבר מבחוץ, והרקב הוא בא מן הדבר עצמו שנרקב ונימוק, עפ"ז מצייר את ה' שבא אל אפרים מבחוץ להשחיתו, כי אינו שוכן באפרים כי שכינתו הוא בציון ובא מציון לאכלו ולכלותו כעש הנכנס מבחוץ, אבל ביהודה שהוא שוכן שם דומה כרקב שסבת הרקבון נמצא בתוכו,
ביאור המילות
"
כעש כרקב".
(עי' ישעיה נו"ן, ט', איוב י"ג כ"ח):
