מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵ֥לְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּעָנְהוֹן וּבְתוֹרֵיהוֹן יַהֲכוּן לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ וְלָא יִשְׁכְּחוּן סְלִיק שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצאנם ובבקרם" - בקרבנותיה'

"חלץ" - נשמט כמו (שמואל ב ב) וקח לך את חליצתם בגדים שתשמט מעליהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה'" אז לא יעמידו עוד שומרים למנוע את העם מלכת ירושלים, כי בהפך אז ילכו לבקש את ה' בירושלים ויביאו עמם צאן ובקר להקריב בבהמ"ק, אבל אז לא יועיל להם הבקשה כי "לא ימצאו" אותו עוד, כי כבר "חלץ מהם" והתרחק מאתם, (וגם ר"ל כי מה שיבקשו את ה' בחוץ ע"י קרבנות בזה לא ימצאו אותו, כי לא בבית מקדשו ימצא ה' רק בתוך לב האומה ובקרב נפשם שם מעונו עת יתקדשו וילכו במצותיו, כמ"ש ושכנתי בתוכם, ואחר שחלץ מהם ומתוכם לא ימצאו אותו מבחוץ):


ביאור המילות

"חלץ מהם". מענין הסרה או הוצאה והוא עומד, וחלצה נעלו פעל יוצא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצאנם" - עם כי ילכו בני יהודה אל בה"מ לחלות פני ה' עם הבאת קרבנות עכ"ז לא יהיה נמצא להם כי חלץ מהם וסר שכינתו מביניהם

מצודת ציון

"חלץ" - ענין השמטה והסרה כמו צדיק מצרה נחלץ (משלי יא)

<< · מ"ג הושע · ה · ו · >>