מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲו‍ֹנָם כָּשַׁל גַּם יְהוּדָה עִמָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיִמְאַךְ יְקַר יִשְׂרָאֵל וְאִינוּן חָזָן וּדְבֵית יִשְׂרָאֵל וּדְבֵית אֶפְרַיִם יִתְקַלוּן בְּחוֹבֵיהוֹן יִתְקְלוּן אַף דְבֵית יְהוּדָה עִמְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וענה גאון ישראל" - וימאך יקר דישראל כמו (שמות י) לענות מפני לשון עוני והכנעה

"בפניו" - ואינון חזן ודונש בן לברט פירשו לשון עדות בבא להם פורענות' יעיד בהם ובפניהם גאוה וגובה שהיו מתגאין ועוברין על רצוני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וענה גאון ישראל בפניו", עת יכנע גאונו וירגיש בעצמו כי מקבל עונש על מעלליו, ועת אשר "ישראל ואפרים יכשלו" ויפלו, וידעו כי היא "בעונם, וגם יהודה יכשל עמהם" ויקבל ענשו, אז בעת ההיא יקבלו מוסר, כי אז:


ביאור המילות

"וענה". מענין הכנעה, כמו עד מתי מאנת לענות מפני, וי"מ מענין עדות, כמו כחשי בפני יענה, ר"ל גאותו תעיד בו להענישו:

"יכשלו, כשל". כשל בקל מציין שסבת החולשה בו בעצמו, ובנפעל מציין נכשל מזולתו, אפרים יכשלו בעונם, ויהודה יהיה חלוש בעצמו אחרי גלות אפרים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם יהודה וגו'" - בעת ימולא סאתם

"יכשלו בעונם" - ויבא עליהם מכשול בגמול עונם

"וענה" - יכנע

"גאון ישראל בפניו" - ר"ל בעיניו יראה השפלת והכנעת גאונו

מצודת ציון

"וענה" - ענין הכנעה והשפלה כמו מאנת לענות מפני (שמות י)

"גאון" - מלשון גאוה ורוממות

<< · מ"ג הושע · ה · ה · >>