מ"ג דניאל ז ב


<< · מ"ג דניאל · ז · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וארו" - והנה "ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו'" - ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וארו" - כמו ואלו ר"ל והנה

"מגיחן" - ענין יציאה כמו גוחי מבטן (תהלים כב

מצודת דוד

"ענה" - הרים קול ואמר ולא ספר הכל כי אם ראשי מלין אמר לבני דורו

"חזה" - רואה הייתי במראה עם שינת הלילה ר"ל בעת השינה

"וארו" - ר"ל והנה בארבע רוחות השמים מנשבות רוחות ויוצאות ממקומן אל הים הגדול

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

" ענה דניאל ואמר", מכאן יתחיל דברי דניאל עצמו," חזה הוית בחזוי עם ליליא, "שבעת שראה החלום ראה ג"כ שהוא לילה, שלפעמים ידמה להחולם שרואה ביום והוא ראה שהוא לילה, וזה להורות שבאה הנבואה על הלילה הגדולה שהם הגליות, כמ"ש שומר מה מלילה, וגם זכריה אמר ראיתי הלילה כמש"ש, "וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא," שד' רוחות באות מד' רוחות העולם ונושבות בים הגדול ונלחמות בו, וכבר בארתי בנבואת זכריה, שהד' מלכיות מצויירים בד' רוחות העולם, שכ"א מד' מלכיות י"ל ממשלה ומקום מיוחד בא' מד' רוחות העולם, גם בארתי שהד' מלכיות הם תמיד במציאות רק שבכל זמן תתגבר מלכות אחת שהוא רוח אחד מרוחות העולם ויתר המלכיות והרוחות נכללים בו, וראה את העולם בדמות הים הגדול כי סערת הרוחות ניכר יותר בים, וחיות הים גדולות מחיות היבשה, כאילו כ"א סוער בים להתגבר ולתפוש ממשלה, ועי"כ ראה.

<< · מ"ג דניאל · ז · ב · >>