פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באדין חלמא כתב" - אז (החלום כתב) וראשי הדברים אמר

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשנת" - בשנת האחת לבלשאצר

"חלם" - ראה דנייאל חלום ומראית ראשו בהיותו ישן על משכבו והוא כפל ענין במ"ש כי החלום באה במראות המוח שבראש

"באדין" - אז כתב לעצמו לזכרון את כל דברי החלום אבל לזולתו אמר רק ראשית הדברים ולא כולם