מ"ג דניאל ב כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא [ונהורא] עמה שרא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא ונהירא [וּנְהוֹרָא] עִמֵּהּ שְׁרֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א ונהירא וּנְהוֹרָ֖א עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הוא גלי עמיקתא" - גולה עמוקות "ומסתרתא" - על שגלה לו עומק זה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הוא גלא" - הוא מגלה דברים עמוקים ונסתרים

"ידע" - יודע מה בחשך והאורה שוכנת עמו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כב) "הוא גלה עמוקות ונסתרות, ידוע מה בחשך ועמו שוכן האור," עתה הוסיף שבענינים שאין לשכל האדם מבוא בהם כלל, בין בענינים שא"א להשיג אותם מצד עומק המושג הוא מגלה עמוקות, בין ענינים שחוץ ממה שהם עמוקים הם נסתרים בסתר, כמו ענינים שלא יושגו רק בנבואה, הוא מגלה מסתרתא, בין ענינים שהם עדיין במחשך ולא יצאו לאור כלל, כמו העתידות שעדן ערפל חתולתם, יודע מה בחשוכא. ובאר שיש הבדל בין ידיעת ה' לידיעת ב"ו, שהשגת בשר ודם שבא באמצעות החושים, המוחש יכנס אל עין הרואה מבחוץ והעין יתפעל ע"י ניצוצי האורה הזורחים עליו מן המוחש, וע"כ לא יראה דברים שבחשך, אבל ידיעת ה' אינו בחוש, רק ידיעתו תופיע אור על מציאות הדברים, וע"י שהאור שוכן אתו יודע מה שבחשך:

<< · מ"ג דניאל · ב · כב · >>