מ"ג דברי הימים א ד כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויוקים ואנשי כזבא עד וישבי לחם" - כל אלה בני שלה בן יהודה

"ויואש ושרף" - רבותינו אומרים זה מחלון וכליון

"והדברים עתיקים" - פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים

"אשר בעלו למואב" - שלקחו נשים מואביות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר בעלו למואב" - אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם

"וישבי לחם" - כן שם איש

"והדברים עתיקים" - כלומר אף כי התחלתי להזיר מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן רב ונשכח מן הבריות 

מצודת ציון

"בעלו" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ"ב)

"עתיקים" - ענין יושן כמו ועתיק יומין (דניאל ז')