רש"י על דברי הימים א ד
<< · רש"י על דברי הימים א · ד · >>
פסוק ב
פסוק ה
פסוק ט
פסוק י
"והרבית את גבולי" - בנחלות
"והיתה ידך עמי ועשית מרעה" - אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר
"ויבא אלהים את אשר שאל" - ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידועפסוק יא
פסוק יב
"אבי עיר נחש" - שם עיר ותחנה שר (היה) עליה
"אלה אנשי רכה" - בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה ע"א אנשי רכה המשפחה היתה מכונה אנשי רכהפסוק יד
פסוק טו
"ובני כלב בן יפונה" - אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח"כ תופש משפחה ראשונה
"ובני אלה וקנז" - כך היה שמו וקנזפסוק יח
"ואשתו היהודיה" - אשת כלב שנולדה מיהודית
"ירד אבי גדור וגו'" - שרי העירות כדכתיב ביהושוע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה
"ואלה בני בתיה בת פרעה" - הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה
"אשר לקח מרד" - כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנזפסוק כא
"בני שלה בן יהודה" - לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור
"ומשפחת בית עבודת הבוץ" - ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלהפסוק כב
"ויוקים ואנשי כזבא עד וישבי לחם" - כל אלה בני שלה בן יהודה
"ויואש ושרף" - רבותינו אומרים זה מחלון וכליון
"והדברים עתיקים" - פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים
"אשר בעלו למואב" - שלקחו נשים מואביותפסוק כג
"המה היוצרים" - המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים
"ויושבי נטעים" - שהיו עוסקים בנטיעות של מלך
"וגדרה" - אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך
"עם המלך" - פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתופסוק כד
פסוק כז
פסוק כח
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לג
פסוק לד
פסוק לח
"אלה הבאים" - בשמות נשיאים במשפחותם
"ובית אבותיהם פרצו לרוב" - לא היה להם מקום לישבפסוק לט
פסוק מ
פסוק מג
"ויכו את שארית הפליטה" - מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום
<< · רש"י על דברי הימים א · ד · >>