רש"י על דברי הימים א ד
<< · רש"י על דברי הימים א · ד · >>
פסוק ב
פסוק ה
פסוק ט
פסוק י
"והיתה ידך עמי ועשית מרעה" - אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר
"ויבא אלהים את אשר שאל" - ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידועפסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
פסוק טו
פסוק יח
"ירד אבי גדור וגו'" - שרי העירות כדכתיב ביהושוע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה
"ואלה בני בתיה בת פרעה" - הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה
"אשר לקח מרד" - כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנזפסוק כא
פסוק כב
"ויואש ושרף" - רבותינו אומרים זה מחלון וכליון
"והדברים עתיקים" - פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים
"אשר בעלו למואב" - שלקחו נשים מואביותפסוק כג
"ויושבי נטעים" - שהיו עוסקים בנטיעות של מלך
"וגדרה" - אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך
"עם המלך" - פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתופסוק כד
פסוק כז
פסוק כח
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לג
פסוק לד
פסוק לח
פסוק לט
פסוק מ
פסוק מג
<< · רש"י על דברי הימים א · ד · >>