מצודות על דברי הימים א ד
<< · מצודות על דברי הימים א · ד · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"וראיה" - הוא הרואה האמור למעלה
"אלה משפחות הצרעתי" - האמור למעלה שיצאו מבני שובלפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"ויהי יעבץ" - גם הוא לא נזכר שמו לפנים מי הוא
"ילדתי בעצב" - כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאלו תאמר שיהפך העצב לשמחהפסוק י
מצודת דוד
"והרבית את גבולי" - להיות נחלתי מרובה
"ידך עמי" - לעזרני בעת הצורך
"ועשית מרעה" - ר"ל תהפוך מהרעה אשר בעבורה נתעצבה אמי בעת ילדה אותי הרעה ההיא תהפוך לטובה לבלתי עצבי כאשר שאלה אמו בקריאת השם יעבץ והנה נדר מה א"כ יהיה ולא פירש מה נדר וכאלו אמר כאשר כן יהיה אשלם גמול הדבר ואלך בדרכי ה' ודוגמתו כל מכה יבוסי וגו' (שמואל ב ה) ולא פירש מה יעשה לו והוא כאומר הנה יקבל גמולפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
"ובני קנז" - גם הוא לא נזכר לפנים בן מי היה (ולא אזכרם עוד מעתה כי מאד רבו)
"עתניאל" - הוא היה השופט הראשון על ישראלפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
"כלב בן יפונה" - הוא כלב בן חצרון ועל שפינה עצמו מעצת המרגלים נקרא בן יפונה כן ארז"ל ועם כי כבר סיפר מתולדותיו בא עתה להשלים ספור כל תולדותיו וכן דרך הספר הזה
"וקנז" - כי שמו בוי"ופסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
"ואשתו היהודיה" - אשת מרד היהודית כי הראשונה שזכר לא היתה יהודית כי היא היתה בתיה בת פרעה שאמר בסוף המקרא
"ואלה" - האמורים במקרא שלפניו והם מרים ושמי וגו' אלה היו בני בתיה וגו'פסוק יט
מצודת דוד
"אחות נחם" - אשר היתה אחות נחם
"אבי וגו'" - ר"ל אלה בניה אבי קעילה וגו'פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"הבוץ" - פשתן כמו אחוז בחבלי בוץ (אסתר א')
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"בעלו" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ"ב)
"עתיקים" - ענין יושן כמו ועתיק יומין (דניאל ז')
מצודת דוד
"אשר בעלו למואב" - אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם
"וישבי לחם" - כן שם איש
"והדברים עתיקים" - כלומר אף כי התחלתי להזיר מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן רב ונשכח מן הבריותפסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת דוד
"אלה עריהם" - אשר ישבו בהן
"עד מלוך דוד" - אבל כאשר מלך דוד גברה יד בני שבטו וגרשום מנחלתם על כי נתרבו והיה צר להם המקום לשבת עם בני שמעוןפסוק לב
מצודת ציון
"וחצריהם" - הם המקומות הסמוכות לעיר וקטנות מהן ואין מוקפות חומה
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת דוד
"הערים האלה" - הם עיטם וגו'
"עד בעל" - החצרות המגיעות עד בעל
"זאת" - המחוז הזאת נשארה להם לשבת בה
"והתיחשם להם" - המקומות האלה נשארו מיוחסות לבני שמעון (ועם כי עיקר שם יחוס הונח על גלוי משפחת האיש לדעת מבני מי הוא הנה הושאל על הגלות העיר לדעת של מי הוא וכן על הגלות האיש לדעת מאיזה עם הוא או מאיזה מקום וכן קראו המדקדקים להיו"ד של מצרי ואדומי יו"ד היחס)פסוק לח
מצודת ציון
"פרצו" - ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראשית ל"ח)
מצודת דוד
פסוק לט
מצודת דוד
פסוק מ
מצודת ציון
"ידים" - מקומות כמו יד אבשלום (שמואל ב יח י)
מצודת דוד
"רחבת ידים" - מקומות רחבות וגדולות
"ושוקטת ושלוה" - עמה יושבת בהשקט ואינה נשמרת מן המלחמה
"כי מן חם" - כי המה מבני חם היושבים שמה מימים קדמונים ולא היה מי מערער על ארצם להיות נשמרים מן המלחמהפסוק מא
מצודת דוד
"הכתובים בשמות" - הם שובב וימלך וגו'
"את אהליהם" - רצה לומר יושבי האהלים
"המעונים" - שם אומה מעון
"עד היום הזה" - רצה לומר נחרמו ונאבדו משם עד היום הזה ולא חזרו לשם אף לאחר שגלו ישראל מארצם
"וישבו" - אז בעת שהחרימום ישבו במקומם כי מקום מרעה היא והוטב בעיניהםפסוק מב
מצודת דוד
"ומהם" - וחוזר ומפרש מן בני שמעון
"בראשם" - המה היו הראשים להםפסוק מג
מצודת ציון
"הפלטה" - ענין שיור כמו שריד ופליט (יהושע ח)
מצודת דוד
"את שארית הפלטה" - הנשארה מה שלא החרימם שאול ודוד שנאמר בו עד הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא) ועמלק הוא מבני אדום
"עד היום הזה" - כי חזרו לשבת שם כאשר שבו מבבל
<< · מצודות על דברי הימים א · ד · >>