פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי אֲרֵי יֵיתוֹן עֲלָךְ כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין בִּרְכָן וּלְוָטִין דִּיהַבִית קֳדָמָךְ וְתָתִיב לְלִבָּךְ בְּכָל עַמְמַיָּא דְּאַגְלְיָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְתַמָּן׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי כַד יֵיתוּן עִילַוֵיכוֹן יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִילֵן בִּירְכַן וְחִילוּפֵהוֹן דְסַדָרִית קֳדָמֵיכוֹן וְתֵיתְבוּן עַל לִבְּכוֹן לְמֵיתַב לְפוּלְחָנִי בְּכָל גַלְוַות עַמְמַיָא דְאַגְלֵי יַתְכוֹן יְיָ לְתַמָן:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה" - כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה כי כל עניניה לא היו ולא נבראו אבל הם עתידין להיות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(א) "והיה כי יבואו עליך" וגו' "הברכה והקללה אשר נתתי לפניך". ירמז שהקללה ג"כ מתנה כמו הברכה, להביאך לתכלית הנרצה: "והשבות אל לבבך". יצוה להשיב אל לבו, וגם יעוד והבטחה, שיתקיים בהם כל הברכות והקללות כנ"ל, תשב אל לבבך. "בכל הגוים אשר הדיחך"(אשר הזה אינו באור באיזה גוים ידבר רק הוא מלשון אם). והכונה אם כי הדיחך בין הגוים, כהדוחה דבר שלא ירצה בה, אבל בכל זאת: "ה' אלהיך שמה". השכין שכינתו שמה, בהסתר פנים, ולמדנו שמה שנאמר לעיל, וישליכם אל ארץ אחרת שיהיה הגלות בגדר השלכה, אבל זה רק עד שיגיעו אל ארץ אחרת, אבל בארצות הגוים, היה רק בדרך הדחה כמ"ש לעיל, ויתשם מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול, אבל חוץ לאדמתם, לא היו באף ובחמה, וההבדל בין השלכה להדחה בג' דברים.

א) כי המשליך וזורק נעשה הדבר רחוק ממנו.

ב) שע"י השלכה יתקלקל הדבר.

ג) שמראה שאינו רוצה לדעת איפה תשכון, אבל המדיח דבר כל עת שידחה צריך להתקרב אל הדבר. וע"י הדחה לא יתקלקל הדבר. ויודע מקום הדבר ההוא, ויתכן לפרש והשבות אל לבבך בכל הגוים, בשבתך בין הגוים תשוב אל לבך אשר הדיחך ה' אלהיך שמה, שהדיחך למקום מיוחד כמדיח דבר ממקום למקום, עד שמוצא מקום שינוח שם במנוחה טובה, ולזה לעד ולראיה שעיני ה' עליך רק לטובה: