מ"ג דברים לד ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אִתְמְלִי רוּחַ חָכְמָה אֲרֵי סְמַךְ מֹשֶׁה יָת יְדוֹהִי עֲלוֹהִי וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲבַדוּ כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אִתְמְלֵי רוּחַ חָכְמְתָא אֲרוּם סְמַךְ משֶׁה יַת יְדוֹי עֲלוֹי וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִנֵיהּ בְּנֵי יִשְרָאֵל וַעֲבָדוּ הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעשו" יהושע וישראל: " ככל אשר צוה ה' את משה" כאמרו ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לח "ויהושע שמלא רוח חכמה (לא היה מצד עצמו כמשה רק ע"י) כי סמך משה את ידיו עליו. ופני יהושע כפני לבנה. אולם זה היה מוכרח שלא יקום אחר כמשה והוא מוכרח לפנת התורה, שלא יחליף האל ולא ימיר דתו, ואם היה באפשרי יקום נביא כמשה יהיה באפשרי ההחלפות: וז"ש כי הגם וישמעו אליו בני ישראל ששמעו אל יהושע לא נדמה

שמיעתם אליו כשמיעתם אל משה, שנתן להם חקים ומשפטים מצות ותורה, רק ויעשו כאשר צוה ה' את משה. לא זולת. והטעם כי:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהושע בן נון מלא רוח חכמה - מפני מה? שסמך את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה:

ויעשו כאשר צוה ה' את משה - ועדין לא נתן מוראו עליהם, שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע - באותה שעה נתן מוראו עליהם:

<< · מ"ג דברים · לד · ט · >>