מ"ג דברים לד ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְכוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת מֹשֶׁה בְּמֵישְׁרַיָּא דְּמוֹאָב תְּלָתִין יוֹמִין וּשְׁלִימוּ יוֹמֵי בְכִיתָא אֶבְלָא דְּמֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְכוֹן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב תְּלָתִין יוֹמִין וּשְׁלִימוּ יוֹמֵי בָּכוּתָא דְאֶבְלֵיהּ דְמשֶׁה בִּתְמַנְיָא בְּנִיסָן וּבְתִשְׁעָא בְּנִיסָן אַתְקִינוּ עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל יַת מָאנֵיהוֹן וּטְכוּסוּ יַת בְּעִירֵיהוֹן וַעֲבָרוּ יַת יוֹרְדְנָא בְּעַשְרָא בְּנִיסָן וּפְסַק לְהוֹן מַנָא בְּשִׁיתֵיסַר בְּנִיסָן הִשְׁתְּכָחוּ אָכְלִין יַת מַנָא בִּזְכוּתֵיהּ דְמשֶׁה בָּתַר דְשָׁכִיב תְּלָתִין וְשַׁבְעָא יוֹמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני ישראל" - הזכרים אבל באהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה נאמר כל בית ישראל זכרים ונקבות

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתמו ימי בכי אבל משה" ויהושע בן נון מלא רוח חכמה. כי בימי הבכי אין חכמה ואין עצה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לז "ויבכו וגו' ויתמו ימי בכי אבל משה במות כל גדול הדור יקום אחר תחתיו וזרח השמש ובא השמש ויתום האבל אבל במשה שלא קם כמוהו ולא יקום לא תמו רק בכי של אבל

משה שפסקו מלבכות אבל האבל על מיתתו לא יתום לעולם, ומבאר הטעם כי גם:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבכו בני ישראל את משה - הרי אחד: ויתמו ימי - הרי שנים: בכי אבל משה - הרי ג':

ל' יום - אלו מה טיבם? אלא מלמד שבכו אותו קודם למיתה ל' יום. ומניין לימי נזירות, שהם ל' יום? נא' כאן ימי ונא' להלן ימי. מה ימי האמור כאן ל' יום - אף ימי האמור להלן ל' יום:

<< · מ"ג דברים · לד · ח · >>