מ"ג דברים לב מו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לְהוֹן שַׁוּוֹ לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָמַיָּא דַּאֲנָא מַסְהֵיד בְּכוֹן יוֹמָא דֵין דִּתְפַקְּדוּנוּנוּן יָת בְּנֵיכוֹן לְמִטַּר לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לְהוֹן שַׁווּן לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מַסְהִיד בְּכוֹן יוֹמָנָא דְתַפְקְדוּנוּן יַת בְּנֵיכוֹן מְטוֹל לְמִינְטוֹר וּלְמֶעֱבַד יַת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הָדָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שימו לבבכם" - צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לד"ת וכה"א בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו' והרי דברים ק"ו ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוון להבין ד"ת שהן כהררין התלוין בשערה עאכ"ו

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם. אין זה לשון עדות אלא לשון התראה, כלשון (שמות יט) רד העד בעם, וכן (שם) כי אתה העדות בנו. ויזהיר משה בכאן שישים האדם כל מחשבתו בתורה, וזהו שאמר לבבכם ולא אמר שימו לבבם כדי שיעבדו להקב"ה בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע, וכן דרשו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר אנכי מעיד בכם היום" בשירת האזינו שאני מעיד ומתרה בישראל שכמו שנתן להם האל ית' פרנסה שלא בצער כדי שיעבדוהו כן ישחיתם בהחטיאם כוונתו: " אשר תצוום את בניכם" בסוף ימיכם הזכירו בצוואתכם לבניכם כל אלה הדברי' ותצוום שישמרו מאוד לנפשם פן ישחיתון כמו שצוה דוד לשלמה בנו:

" לשמור לעשות" כדי שהבנים ישמרו ויעשו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אליהם שימו לבבכם - צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה; וכן הוא אומר יחזקאל מד בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך אל כל אשר אני דובר אליך, ושמת לבך לכל מבוא הבית ולכל מוצאי המקדש. והרי דברים ק"ו: ומה בית המקדש, שנראה בעינים ונמדד ביד, צריך אדם שיהו עיניו ולבו ואזניו מכוונים - לדברי תורה, שהם כהררים התלויים בשערה - עאכ"ו:

אשר תצום - אמר להם: צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי, אף אתם צריכים להחזיר טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. מעשה שבא רבינו מלודקיא, ונכנס ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בן יהודה וישבו לפניו. אמר להם קרבו לכם, צריך אני להחזיק טובה לבניכם שיתקיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול, ואילו אחר, וקבלנו תורתו, ולא היתה תורתו שוה - עאכ"ו! לכך נאמר אשר תצום:

<< · מ"ג דברים · לב · מו · >>