פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יִנְצוֹן גּוּבְרִין כַּחְדָּא גְּבַר וַאֲחוּהִי וְתִתְקָרַב אִתַּת חַד לְשֵׁיזָבָא יָת בַּעְלַהּ מִיַּד מָחוֹהִי וְתוֹשֵׁיט יְדַהּ וְתַתְקֵיף בְּבֵית בַּהְתְּתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם מִתְגַּרְיָין בְּנֵי אֱנָשָׁא כַּחֲדָא גְּבַר וְחַבְרֵיהּ וְתִתְקָרֵב אִתַּת חַד מִנְהוֹן לְשֵׁיזָבָא יַת בַּעֲלָהּ מִיַּד מְחָהִי וְתוֹשִׁיט יְדָהּ וְתִתְקֵיף בְּבֵית בְּהַתְתֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ינצו אנשים" - (ספרי) סופן לבא לידי מכות כמו שנאמר מיד מכהו אין שלום יוצא מתוך ידי מצות

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קס.

כי ינצו אנשים . אין שלום יוצא מתוך מצות (שורוק בו'. ל' ניצה, מריבה) . וכה"א ויהיה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט . מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק? הוי אומר מריבה. וכה"א ( ועמדו שני האנשים אשר להם הריב ) [ וכי יהיה ריב בין אנשים ]. מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.

אנשים . אין לי אלא אנשים. [נשים], איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל " יחדו " מ"מ (=מכל מקום) .

איש ואחיו . פרט לעבדים שאין להם אחוה [דברי ר' יהודה].

וקרבה אשת האחד ושלחה . (אשת איש ולא אשת שליח ב"ד. להציל את אישה ) ר"א אומר, לפי שמצינו (שיש מזיקין) [במזיקין] שבתורה, שעשה בהם שאין מתכוין כמתכוין. יכול אף כאן כן? ת"ל [ וקרבה וגו' . יכול עד שיהא מתכוין לבייש? ת"ל " והחזיקה ". ממשמע שנאמר ושלחה ידה , אין אני יודע שהחזיקה? ומה ת"ל " והחזיקה "? לומר לך שאם נתכוונה להזיק, אף שלא נתכוונה לבייש].

במבושיו . אין לי אלא מבושיו. מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנה? ת"ל " והחזיקה ", מכל מקום.

<< · מ"ג דברים · כה · יא · >>