מ"ג דברים כה יא



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יִנְצוֹן גּוּבְרִין כַּחְדָּא גְּבַר וַאֲחוּהִי וְתִתְקָרַב אִתַּת חַד לְשֵׁיזָבָא יָת בַּעְלַהּ מִיַּד מָחוֹהִי וְתוֹשֵׁיט יְדַהּ וְתַתְקֵיף בְּבֵית בַּהְתְּתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם מִתְגַּרְיָין בְּנֵי אֱנָשָׁא כַּחֲדָא גְּבַר וְחַבְרֵיהּ וְתִתְקָרֵב אִתַּת חַד מִנְהוֹן לְשֵׁיזָבָא יַת בַּעֲלָהּ מִיַּד מְחָהִי וְתוֹשִׁיט יְדָהּ וְתִתְקֵיף בְּבֵית בְּהַתְתֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ינצו אנשים" - (ספרי) סופן לבא לידי מכות כמו שנאמר מיד מכהו אין שלום יוצא מתוך ידי מצות

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והחזיקה במבושיו. באבר הבושה, והם הביצים. ותרגם אונקלוס בבית בהתתיה, כענין את אודיתא ולא בהתתא. והכתוב מענישה וקצותה את כפה, כלומר דמי כפה, ולא כפה ממש, כי כן קבלת רז"ל שאין הענין אלא דמים, והוא כמו (שמות כא) עין תחת עין, שאינו עין ממש אלא דמי עין, כי אינה ראויה לקציצת ידה כיון שלא עשתה כן אלא להציל את אישה מיד מכהו, ומ"מ ראויה היא לשלם דמי ידה כיון שהעיזה פניה ושלחה ידה להחזיק במקום הערוה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקרבה אשת האחד להציל את אישה" אע"פ שהיבמה מצווה לבזות את אחי בעלה על שלא חס על בעלה לא הותר לאשה לבייש את הנלחם עם בעלה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קס.

כי ינצו אנשים . אין שלום יוצא מתוך מצות (שורוק בו'. ל' ניצה, מריבה) . וכה"א ויהיה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט . מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק? הוי אומר מריבה. וכה"א ( ועמדו שני האנשים אשר להם הריב ) [ וכי יהיה ריב בין אנשים ]. מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.

אנשים . אין לי אלא אנשים. [נשים], איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל " יחדו " מ"מ (=מכל מקום) .

איש ואחיו . פרט לעבדים שאין להם אחוה [דברי ר' יהודה].

וקרבה אשת האחד ושלחה . (אשת איש ולא אשת שליח ב"ד. להציל את אישה ) ר"א אומר, לפי שמצינו (שיש מזיקין) [במזיקין] שבתורה, שעשה בהם שאין מתכוין כמתכוין. יכול אף כאן כן? ת"ל [ וקרבה וגו' . יכול עד שיהא מתכוין לבייש? ת"ל " והחזיקה ". ממשמע שנאמר ושלחה ידה , אין אני יודע שהחזיקה? ומה ת"ל " והחזיקה "? לומר לך שאם נתכוונה להזיק, אף שלא נתכוונה לבייש].

במבושיו . אין לי אלא מבושיו. מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנה? ת"ל " והחזיקה ", מכל מקום.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי ינצו אנשים. סמך כי ינצו לחלוץ הנעל שע"י חליצה מריבה באה כדאמרינן כיון שבנים לבניך שלום על ישראל דאפטרה מחליצה ויבום:

והחזיקה. ב' במסורה דין ואידך והחזיקה בו ונשקה לו העיזה פניה דוקא אם החזיקה במזיד כדכתיב העיזה פניה ותאמר לו אבל אם שגגה פטורה:

<< · מ"ג דברים · כה · יא · >>