מ"ג דברים כד ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִשְׂנֵינַהּ גּוּבְרָא בָּתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לַהּ גֶּט פִּטּוּרִין וְיִתֵּין בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ אוֹ אֲרֵי יְמוּת גּוּבְרָא בָּתְרָאָה דְּנַסְבַּהּ לֵיהּ לְאִתּוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַכְרִיזוּ עֲלָהּ מִן שְׁמַיָא דְיַסְנִינָהּ גַּבְרָא בַּתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לָהּ סֵפֶר תִּירוּכִין וְיִתֵּן בִּרְשׁוּתָהּ וִיטַיֵּיל לָהּ מִבַּיְיתֵיהּ אוֹ אַכְרִיזוּ עֲלוֹי וְיֵמוּת גַּבְרָא בַּתְרָאָה דְנַסְבָהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושנאה האיש האחרון . הכתוב מבשר שעתיד לשנאותה.
או כי ימות האיש האחרון . הכתוב מבשר שעתידה לקוברו.
(אין לי אלא גרושה, אלמנה מנין? ת"ל או כי ימות האיש האחרון . אם סופנו לרבות אלמנה, מה ת"ל " גרושה "? אלמנה מותרת ליבם, גרושה אסורה ליבם). [אם נאמר " גרושה ", למה נאמר אלמנה? גרושה אסורה ליבם, אלמנה מותרת ליבם].
יכול אף שקלקלה (על בעלה) לאחר שנתגרשה, תהא אסורה לחזור לו? ת"ל וכתב לה … ויצאה . היוצאה בגט תהא אסורה לחזור לו, ולא שקלקלה (על בעלה) תהיה אסורה לחזור לו.
קלו.
ומנין לנותן גט ליבמתו שאסורה לחזור לו? ת"ל לא יוכל בעלה הראשון . ומנין לאשה שהלך בעלה למדינת הים, ואמרו לה "הרי מת בעליך", וניסת; ואח"כ בא בעלה - (תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה) [שצריכה גט מזה ומזה, שתצא מזה ומזה]? תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון ( אשר שלחה ) לשוב לקחתה להיות לו לאשה .
אחרי אשר הטמאה ( אשר שלחה ). אין לי אלא מן הנשואים לנשואים (לארוסים מן האירוסים); מן האירוסים לנשואים, ומן הנשואים לאירוסים, [לאירוסין מן האירוסין,] מנין? ת"ל לא יוכל בעלה ( הראשון לקחתה . לא יוכל הראשון לקחתה . את אשר שילח.) [ לקחתה . הראשון לקחתה. אשר שלחה לקחתה . לשוב לקחתה].
ר' יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה, מן האירוסין מותרת, מן הנשואין אסורה; שנאמר אחרי אשר הוטמאה . וחכ"א, בין מן האירוסים ובין מן הנשואים אסורה. א"כ למה נאמר אחרי אשר הוטמאה ? לרבות סוטה שנסתרה.
[ כי תועבה היא לפני ה' ]. וכן הוא אומר, לאמר, הן ישלח איש את אשתו, והלכה מאתו וגו' .
כי תועבה היא . ר' יהודה אומר, היא תועבה ואין הולד תועבה.
ולא תחטיא את הארץ . להזהיר ב"ד על כך.