מ"ג דברים כג כ


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תְרַבֵּי לַאֲחוּךְ רִבִּית כְּסַף רִבִּית עֲבוּר רִבִּית כָּל מִדָּעַם דְּמִתְרַבֵּי׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תַרְבֵּי מִדִּילָךְ לְחַבְרָךְ עַל מִזְפּוֹ דְּאוֹזְפָךְ לָא עַל מִזְפּוֹ דְּכָסִיף וּמִזְפּוֹ דְּמֵיכְלָא וְלָא עַל מִזְפּוֹ דְּכָל מִדַּעַם דְּמִתְרַבֵּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשיך" - אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה ואח"כ אזהרה למלוה (ויקרא כה) את כספך לא תתן לו בנשך (ב"מ ע)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשיך לאחיך" - גם זו מצוה מבוארת (ויקרא כה לו לז).

יוסיף בכאן אזהרה גם ללוה, מה שאין כן בכל דיני ממונות, שאם רצה הוא לזוק בנכסיו רשאי; אבל מפני רגילות החטא הזה, יזהיר בו גם הלוה.

וביאר בכאן, שיהיה רבית הנכרי מותר, ולא הזכיר כן בגזל ובגנבה, כמו שאמרו (ב"ק קיג) "גזל גוי אסור". אבל הרבית, שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם, לא נאסר אלא מצד האחוה והחסד, כמו שצוה (ויקרא יט יח) "ואהבת לרעך כמוך" וכמו שאמר (לעיל טו ט) "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו'". ועל כן אמר "למען יברכך ה' אלהיך", כי חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילונו בלא רבית ותחשב לו לצדקה. וכן השמיטה חסד באחים, לכך אמר (שם פסוק ג) "את הנכרי תגוש", וקבע לו ברכה, כי הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים, לא בגזל ובגנבה ובאונאה.

והזכיר "נשך כסף נשך אכל", לבאר שהלוה סאה חטין בסאה וחצי יהיה נשך גמור אפילו לא יהיה שוה סאה וחצי בעת הפרעון כדמי סאה שהלוהו. וביאר עוד "כל דבר אשר ישך", אפילו באבני הבנין ושאר הנלוים, אולי יעלה על הדעת שאין הנשך רק בכסף שכל הדברים נקנין בו ובאוכל שהוא חיי האדם אבל בשאר הדברים נלך אחר שום הכסף לעת ההלואה והפרעון.

ורבותינו (ספרי קכט) עשו "לנכרי תשיך" לאו הבא מכלל עשה באחיך, מפני שהוא מיותר, שכבר אמר לא תשיך לאחיך.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכט.

לא תשיך לאחיך . אין לי אלא לוה, מלוה מנין? ת"ל אל תקח מאתו נשך ותרבית .

מכלל שנאמר " כספך " - ולא כסף אחרים, " אכלך " - ולא אוכל אחרים. או " כספך " - ולא כסף מעשה, " אכלך " - ולא אוכל בהמה? כשהוא אומר " נשך כסף ", לרבות כסף מעשר. " נשך אוכל ", לרבות אוכל בהמה. אין לי אלא " נשך כסף נשך אוכל ", מנין לרבות כל דבר? ת"ל " נשך כל דבר אשר ישך ".

ר' שמעון אומר, מנין שלא יאמר לו, "צא ושאול בשלום פלוני" או "דע אם בא איש פלוני ממקומו"? ת"ל ( נשך ) כל דבר ( אשר ישך ).

לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך . " לנכרי תשיך " מצות עשה, " ולאחיך לא תשיך " מצות לא תעשה.

ר"ג אומר, מה ת"ל " ולאחיך לא תשיך ", הרי כבר " לא תשיך לאחיך "? אלא יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת. כיצד? נתן עיניו ללוות ממנו, והיה משלח לו, ואומר "בשביל שילוני", זו היא רבית מוקדמת. לוה הימנו והחזיר לו מעותיו, והיה משלח לו, ואומר "בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי", זו היא רבית מאוחרת.

למען יברכך א-להיך בכל משלח ידך . קבע לו הכתוב ברכה (בשליחות ידיו) [בכל שליחות ידיו].

על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה . בשכר שתבא, תירש.

<< · מ"ג דברים · כג · כ · >>