ספורנו/דברים/כג

העריכה

"אשר לא קדמו" שניהם לא קדמו אבל מואב נתן לחם ומים בכסף כאמרו אוכל בכסף תשבירני וכ' כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער. ולא כן עשו העמונים. אמנם מואב הוסיף על חטאתו פשע אשר שכר עליך. ובכן לא תדרוש שלומם ששניהם לא קדמו ועמון לא נתן אפי' בכסף. ומואב שנתן שכר את בלעם:


טועריכה

"והיה מחנך קדוש" מן הטומאה ומן המאוס: " ולא יראה בוי ערות דבר" טומאה או טנוף או פסול בזרע כאמרם ז"ל (קדושין פ' י' יוחסין) שאין השכינ' היתה שורה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל ולכן אמרו שכל מי שהיה כתוב באסרטיא של מלכי בית דוד היה מיוחס בלי ספק: " מאחריך" כאשר תפנה אליו עורף ולא תחוש לכבודו באחד מאלה:


טזעריכה

"לא תסגיר עבד אל אדוניו" אחר שדבר במחנה הצובאים דבר בדברים הקורין בו לתקן ענינם והם ענין העבד הבורח וענין הנשים הקדשות המצויות במחנה הצובאים:


כעריכה

"לא תשיך לאחיך" אחר שהזהיר להשמר מן הדברים הגורמים שתסתלק השכינה מישראל הזהיר על מיני חסד הגורמים להשרות' בישראל. והם ענין הרבית והנדרים אשר מהם הצדקה שחייב עליה לאלתר דהא שכיחי עניים (פ"ק דר"ה) וענין אכילת פועל. וענין הגט אשר אין ראוי שינתן אלא בסבת ערות דבר להסיר כל מכשול ממזרות לא בזולת זה כאמרו כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדת בה והחסד לאשה חדשה והוא ושמח את אשתו והחסד לא יחבול רחים ורכב והשמירה ממזיקי הרבים והם גונבי הנפשות המצויים לגנוב קטנים. והשמירה בענין הצרעת להושיב המצורעים בדד שלא תזיק צרעתם בהדבקם. והשמר מהרכילות והוצאת דבה והחסד ללוה ולשכיר ולעני במיני האסיף והחמלה על הלוקה ועל הבהמה בדישה ועל המת בלי זרע שלא ימחה שמו:


כאעריכה

"לנכרי תשיך" תתן לו הרכית אם התנית עמו ולא תבגוד: " ולאחיך לא תשיך" אע"פ שהתנית עמו ושאתה מתרצה לפורעו אסור לך לתת לו רבית: " למען יברכך" כשלא תבגוד בנכרי ולא תחלל את השם:


כבעריכה

"כי תדור נדר לה' אלהיך" הנה ראוי שיאמן דברך עם הכל אמנם מה שתדור לה' אלהיך לא בלבד אתה חייב לשלם אבל עם זה צריך שיהיה התשלום בלי אחור: " כי דרוש ידרשנו" שאם תאחר לשלם הוא יגבה ממך בעל כרחך: " והיה בך חטא" ועם מה שתשלם באופן זה יהיה עליך עונש האיחור: