מ"ג דברים כג יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְסִכְּתָא תְּהֵי לָךְ עַל זֵינָךְ וִיהֵי בְּמִתְּבָךְ בְּבָרָא וְתַחְפַּר בַּהּ וּתְתוּב וּתְכַסֵּי יָת מַפַּקְתָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְסִיכָא תֶהֱוֵי קְבִיעָא לְכוֹן עַל מָנֵי זֵינֵיכוֹן אֲתַר דְּתִסְרוּן סְיָיפֵיכוֹן וִיהֵי בְּמִתְבָךְ לְבָרָא וְתֶהֱוֵי חָפַר בָּהּ וְתִפְנֵי תַמָּן וּתְתוּב וּתְכַס יַת רַעֲיָיךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"על אזנך" - לבד משאר כלי תשמישך
"אזנך" - כמו כלי זיינך
מדרש ספרי (כל הפרק)
קכג.
ויתד תהיה לך על אזנך . אין " אזנך " אלא מקום זיינך.
והיה בשבתך חוץ . בישיבה [ולא בעמידה].
וחפרתה בה . שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת, [ת"ל ושבת וכסית ].
ר' ישמעאל אומר, מנין שלא יהא אדם הופך (מתניו כלפי דרום) [אחוריו כלפי המחנה]? ת"ל ( וחפרת בה ) ושבת וכסית את צאתך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכג.
ושבת וכסית . פירוש שתחזור ותכסה. ואמר בספרי "שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת, ת"ל ושבת וכסית ". נראה שמפרש " ושבת ", שהוא לשון חזרה, על היתד. שבאותו יתד שחפר בו, יכסה; ואין צריך שיהיה לו יתד אחר על הכסוי.
ור' ישמעאל אומר, "מנין שלא יהא אדם הופך אחוריו כלפי המחנה", נראה שהוא מפרש " ושבת ", שהוא חזרה, קאי על האדם, שחוזר פניו לכסות. והוא מיותר, דמובן שבשביל הכסוי, בהכרח שיחזור פניו! אלא בא ללמד, שרק מפני הכסוי צריך לחזור פניו, אבל אם לא היה צריך לכסות - היה שב אל המחנה, בלא החזרת פנים, משום שנפנה כשפניו היו אל המחנה.