מ"ג דברים כג יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְסִכְּתָא תְּהֵי לָךְ עַל זֵינָךְ וִיהֵי בְּמִתְּבָךְ בְּבָרָא וְתַחְפַּר בַּהּ וּתְתוּב וּתְכַסֵּי יָת מַפַּקְתָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְסִיכָא תֶהֱוֵי קְבִיעָא לְכוֹן עַל מָנֵי זֵינֵיכוֹן אֲתַר דְּתִסְרוּן סְיָיפֵיכוֹן וִיהֵי בְּמִתְבָךְ לְבָרָא וְתֶהֱוֵי חָפַר בָּהּ וְתִפְנֵי תַמָּן וּתְתוּב וּתְכַס יַת רַעֲיָיךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲזֵנֶךָ – כְּמוֹ כְּלֵי זַיִן (ספרי רנז).
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶרְוַת דָּבָר.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והקרוב בעיני שראה לדרוש פסוק זה, אמה שנאמר כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. ודרשו רז"ל (ספרי תצא קיט) דיבור רע דהיינו שישמור עצמו מלשון הרע ובילקוט מביא על זה פסוק בשוט לשון תחבא (איוב ה, כא) וטעמו של דבר פירש הרמב"ן כדי שלא ירבה ביניהם מחלוקת ויכו ביניהם מכה רבה יותר מן האויבים, והיה קשה לבר קפרא שנאמר ונשמרת מכל דבר רע. דיבור רע, ולא פירש במה יהיה נשמר ממנו ע"כ ראה לומר שפסוק ויתד תהיה לך מבאר מהות השמירה והיא כדרך שנאמר בשוט לשון תחבא. והיינו שיחביא ויסתיר את עצמו כמסתיר פנים ממנו ולעשות עצמו כלא שומע ולהיות מן הנעלבים ולא מן העולבין שומעין חרפתם ואינן משיבים, ובזה ישקיט הריב. כדרך שאמר חכם אחד מעולם לא חרפני אדם כי אם פעם אחד פירוש שלא השיב למחרפיו ועי"ז השתיקו שלא חזר לגלות על ערותו שנית ובזה כיסה את צאתו דהיינו חרפת קלונו שנמשל לקיא צואה בלי ספק וזה הוא עיקר כלי זיינו של אדם כי בשתיקה ינצח ולא כשישיב לו.
ולהנחה זו יהיה אזנך כפשוטו כלי זיין, ובוי"ו של ויתד נרמז כל דרוש זה כי כל וי"ו מוסיף על ענין ראשון לומר לך שהשמירה מכל דיבור רע של לה"ר הוא שיניח אצבעו הדומה ליתד לתוך אזנו וזהו כלי זיינו המצילו משוט לשון, ואמר הכתוב שכדומה לו יש עוד יתד נוסף על סתם כלי זיינו אשר בו יחפור בארץ לכסות צאתו כך הוי"ו מרבה בכיוצא בו אצבע הדומה ליתד אשר בו יחפור באוזן לעשות עצמו כלא שומע ובזה יכסה קלונו וצאתו, כמ"ש (משלי יב, טז) וכוסה קלון ערום. והאצבע הוא כלי זיינו נוסף על סתם כלי זיינו אשר בהם ילחם בסתם מלחמה שבידים, אבל במלחמה הבאה משוט לשון אין טוב כ"א להחבא באצבע וזהו כלי זיינו כנגד פי המדבר בלה"ר ויורו המורים בחץ שחוט לשונם ואין כתריס בעדם כי אם השתיקה, ובדרך זה אין צורך לשנות מילת אזנך כי היא כלי זיין כפשוטו וסמך הצלה זו לפסוק המדבר בכיסוי צואה כי שניהם ענין אחד.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ויתד תהיה לך על אזנך . אין " אזנך " אלא מקום זיינך.
והיה בשבתך חוץ . בישיבה [ולא בעמידה].
וחפרתה בה . שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת, [ת"ל ושבת וכסית ].
ר' ישמעאל אומר, מנין שלא יהא אדם הופך (מתניו כלפי דרום) [אחוריו כלפי המחנה]? ת"ל ( וחפרת בה ) ושבת וכסית את צאתך .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכג.
ושבת וכסית . פירוש שתחזור ותכסה. ואמר בספרי "שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת, ת"ל ושבת וכסית ". נראה שמפרש " ושבת ", שהוא לשון חזרה, על היתד. שבאותו יתד שחפר בו, יכסה; ואין צריך שיהיה לו יתד אחר על הכסוי.
ור' ישמעאל אומר, "מנין שלא יהא אדם הופך אחוריו כלפי המחנה", נראה שהוא מפרש " ושבת ", שהוא חזרה, קאי על האדם, שחוזר פניו לכסות. והוא מיותר, דמובן שבשביל הכסוי, בהכרח שיחזור פניו! אלא בא ללמד, שרק מפני הכסוי צריך לחזור פניו, אבל אם לא היה צריך לכסות - היה שב אל המחנה, בלא החזרת פנים, משום שנפנה כשפניו היו אל המחנה.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ויתד תהיה. לך על אזנך. בגימ' מדותי תהיה על אזנך. כלומר י"ג מדות יהיו כלי זיין שלך:
וחפרת. ב' במס' דין ואידך (איוב יא) וחפרת לבטח תשכב. זהו מה שאמרו לעולם יבדוק אדם עצמו לצרכיו קודם שישן וחפרת וכסית את צאתך ואז וחפרת לבטח תשכב: