מ"ג דברים כג יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּה חֽוּץ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתַר מְתוּקַּן יְהֵי לָךְ מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְתִפּוֹק תַּמָּן לְבָרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתַר מְזַמֵּן יֶהֱוֵי לָךְ מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וּתְשׁוּד תַּמָן מוֹי דְרִגְלָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"ויד תהיה לך" - כתרגומו כמו (במדבר ב) איש על ידו
"מחוץ למחנה" - חוץ לענן
מדרש ספרי (כל הפרק)
קכב.
( ויתד תהיה לך על אזנך ) ויד תהיה לך מחוץ למחנה . אין " יד " אלא מקום, שנאמר והנה מציב לו יד , ואומר איש על ידו לדגליהם .
ויצאת שמה חוץ . (ולא בעמידה) [ולא במחנה].
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכב.
ויד תהיה לך . בספרי כאן דריש, "אין " יד ", אלא מקום". ובאמת היה נראה לפרש, שהוא מלשון כח וחוזק. וכונתו שמחוץ למחנה, מקום שנשתלחים שם הטמאים, יהיה שם מחלקה אחת מאנשי החיל; למען היות מחסה להיוצאים מחוץ, וזה שאמר ויצאת שמה חוץ . ר"ל, החוץ שאמרתי לך, הוא במקום ההוא.
אולם מלת "חוץ" לא יתכן לפ"ז, והי"ל לכתוב "ויצאת שמה"! וגם תיבת "חוץ" האמור להלן, והיה בשבתך חוץ , מורה רק על עשות הצרכים! לכן הנכון, ש"יד" הוא מקום, כמו שבאר הספרי. ואסור לפנות במחנה, כאמור ויצאת שמה חוץ , אבל לא במחנה; והוא לאו הבא מכלל עשה.
ומביא הספרי ראיה ד"יד" הוא מקום, מבמדבר כ יז איש על ידו לדגליהם . אף שגם שם יש לפרשו על כח וחוזק, ר"ל המה אנשי הצבא, שהוא בדגלם שיחנו על דגלו. אולם מהכתוב לעיל, כאשר יחנו כן יסעו , מורה שיד הוא מקום. ומפני שי"ל גם שם בדוחק, ש"יד" הוא כח, מביא מהכתוב בשמואל, והנה מציב לו יד . וכן (אולי "וכאן") א"א לפרש על כח וחוזק, שר"ל ששמואל בא כרמלה, ועושה לו שמה הנהגות המורה על הרשות והממשלה. כי אם היה כן, לא היה אומר שאול לשמואל, " ברוך אתה לה' " ע"ז, ולא היה שמח! אלא על כרחך, ש"יד" הוא מקום, ופי' שבנה לו שם מזבח כדברי המפרשים. ולכן מביא הספרי הראיה משמואל בראשונה, אף כי הוא מנביאים; אבל בעבור שמשם ראיה יותר במדבר, כמו שבארנו.