מ"ג דברים כב ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא יְהֵי תִּקּוּן זֵין דִּגְבַר עַל אִתָּא וְלָא יִתַּקַּן גְּבַר בְּתִקּוּנֵי אִתָּא אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל עָבֵיד אִלֵּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין: |
רש"י
"ולא ילבש גבר שמלת אשה" - לילך ולישב בין הנשים ד"א שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי
"כי תועבת" - לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה – לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים (שם ושם). דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יָסִיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר שם).
כִּי תוֹעֲבַת – לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה (שם ושם).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא יהיה כלי גבר על אשה. (נזיר נט) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? [אם] שלא תלבש אשה כלים לבנים, ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים, (ת"ל) [הרי כבר נאמר] "תועבה", דבר הבא לידי תועבה! [אלא] זה כללו של דבר - שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש, ותלך לבין האנשים; והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים, וילך לבין הנשים.
ר"א בן יעקב אומר, [מנין] שלא תלבש אשה כלי זין, ותצא למלחמה? (ומה) תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה. [ומנין] שאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים? תלמוד לומר ולא ילבש גבר שמלת אשה .
כי תועבת ה' א-להיך. קרוי חמישה שמות,
- חרם
- תועבה
- שנאוי
- משוקץ
- עול.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נד.
לא יהיה כלי גבר על אשה .
לדעת תנא קמא, שם "כלי" נרדף עם שמלה. ופירש שהאיסור הוא, רק אם על-ידי-כך תוכל להתערב עם אנשים.
ולדעת ראב"י הם מובדלים –
1. שהאשה מוזהרת מלישא כלי זיין, ועל זה אמר לשון " כלי " ולשון " גבר ", כלי גבור מלחמה (שזה הבדל בין איש ואדם וגבר). ותפס לשון " לא יהיה ", לא לשון "ילבש".
2. והאיש מצווה שלא יתקשט בתכשיטי נשים, שעל זה אמר " שמלת אשה ". ששם "שמלה", מציין בגדים חשובים העשויים לתכשיט. כמו שאמר למעלה ( תצא ח ) על פסוק והסירה את שמלת שביה .
ובנזיר נט שמביא ברייתא זו, עמ"ש ר"י בלשנא בתרא, שמעביר בית השחי ובית הערוה לוקה. וסבירא ליה להרמב"ם וכל הפוסקים, דגם לראב"י אין לאו זה כולל מעביר בית השחי. (זולת הסמ"ג שלו שיטה אחרת, וכן לג' הגאונים שם).
ועי' בתוספות, יבמות מח, ד"ה "לא עשה רגליו", ובטוש"ע יורה דעה קפא.
וגם התרגום אונקלוס תרגם, " לא יהא תקון זין דגבר על אתתא ", כראב"י. וכן בתרגום יונתן (שופטים ה) בפסוק " ידה ליתד תשלחנה " - " קיימת יעל מה דכתיב באורייתא: ומנא דגבר לא יהיה על אתתא ". ברם, ידה ליתד תשלחנה". וכך הוא במדרש משלי, על פסוק " ידיה שלחה בכישור ", על יעל, כדברי התרגום. בתזי בכאן תרגם " לא יהיה גוליין דציצית ותפילין, דאינון תקוני גברא, על אתתא. ולא יספר גבר, בין שחייא וערייתיה ". וסבירא ליה דגם ציצית ותפילין הויין כלי המיוחד לאיש. ועיין במ"ל (יז סקט"ו). הבאתי כן בשם הלבוש והל"ת דאשה לובשת ציצית, עוברת על לא יהיה כלי גבר על אשה . ומ"ש "ולא יספר גבר", הוא כמאן דאמר דלוקה.
ומ"ש "קרוי חמישה שמות", כן נזכר בספרי בכל מקום שכתוב " חרם " או " תועבה ".