מ"ג דברים י י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲנָא הֲוֵיתִי קָאֵים בְּטוּרָא כְּיוֹמַיָּא קַדְמָאֵי אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִי אַף בְּזִמְנָא הַהוּא לָא אֲבָא יְיָ לְחַבָּלוּתָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲנָא הֲוֵית קָאֵי בְּטַוְורָא בָּעֵי וּמְצַלֵּי הֵי כְּיוֹמַיָא קַמָּאֵי אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילַוָן וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִי אוּף בְּזִמְנָא הַהוּא לָא צָבָא יְיָ לְחַבְּלוּתָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי עמדתי בהר" - לקבל הלוחות האחרונות ולפי שלא פי' למעלה כמה עמד בהר בעלי' אחרונה זו חזר והתחיל בה

"כימים הראשונים" - של לוחות הראשונות מה הם ברצון אף אלו ברצון אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי עמדתי בהר" - על דעת רבותינו (סדר עולם ו) יאמר שעמד בהר כשעלה שם ושני הלוחות בידו כימים הראשונים של לוחות הראשונות ארבעים יום וארבעים לילה וישמע ה' אלי גם בפעם השלישית כי עבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וגו' (שמות לד ו) ובקש ממנו (שם שם ט) וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו ונענה ואמר קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ וזהו וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך (שם שם י) וטעם לא אבה ה' השחיתך שלא רצה שלא תבאו ותירשו את הארץ כטעם ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה (במדבר לב טו) ועל דרך האמת לא רצה שתהיה משחת ממנו שלא יהיה שמו הגדול עמך וכבר רמזתי זה הענין בסדר כי תשא

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום. השוה הכתוב ארבעים יום אחרונים אלו לראשונים, מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון, מכלל שהאמצעיים בכעס, והוא דבר העגל שהוצרך משה להתפלל בכל אותן ארבעים יום.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי", עתה סיים את דבריו, כי אז שאמר ה' אליו שיעלה ההרה בפעם השלישית אז עמדתי בהר כימים הראשונים שהיו ימי רצון לא כימים השניים שהיו ימי כעס, וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא שאז ירד ה' בענן ויקרא לפניו הי"ג מדות של רחמים ואז בקש ילך נא ה' בקרבנו, ואז נתרצה לו שיעשו את המשכן ואז כרת עמו ברית וז"ש וישמע ה' אלי גם

בפעם ההוא, ועז"א לא אבה ה' השחיתך שלא אבה מציין רצון הלב שהיה לבו עליך לטוב:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא אבה. ג'. דין ואידך לא אבה לי לא אבה יבמי קרי ביה לא אבה אלא יבמי (עי' יבמות קי) כדכתיב כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו:

<< · מ"ג דברים · י · י · >>