מ"ג דברים יד כג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּירֹֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתֵיכוֹל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן מַעְשַׂר עֲבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָנָךְ בְּדִיל דְּתֵילַף לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל יוֹמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵיכְלוּן מַעַשְרָא תִנְיָינָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּאַתְרָא דְיִתְרְעֵי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן מַעֲשַר עִיבּוּרֵיכוֹן חַמְרֵיכוֹן וּמִשְׁחֲכוֹן וְכֵן בִּכּוּרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנֵיכוֹן מִן בִּגְלַל דְּתֵילְפוּן לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן כָּל יוֹמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ואכלת וגו'" - זה מעשר שני שכבר למדנו ליתן מעשר ראשון ללוים שנא' (במדבר יח) כי תקחו מאת בני ישראל וגו' ונתן להם רשות לאכלו בכל מקום שנא' (שם יח) ואכלתם אותו בכל מקום על כרחך זה מעשר אחר הוא
מדרש ספרי (כל הפרק)
קו.
ואכלת לפני ה' א-להיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך . ר' יוסי אומר ג' דברים משום ג' זקנים,
- (בכורות נג וש"נ) רבי עקיבא אומר, יכול יהיה אדם מעלה בכורות מח"ל לארץ? ת"ל ואכלת לפני ה' א-להיך במקום אשר יבחר וגו' , ממקום שאתה מביא מעשר דגן, אתה מביא בכורות. מח"ל שאין אתה מביא מעשר דגן, אי אתה מביא בכורות.
- (תמורה כא) שמעון בן (זומא) [עזאי] אומר, יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים, כך נתנה תורה מחיצה בין בכור למעשר שני! ודין הוא, בכור טעון הבאת מקום [ומעשר טעון הכאת מקום]; מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה, אף מעשר שני אינו נאכל אלא לפנים מן החומה! מה לבכור, (שכן) מיעט מקום אכילתו שכן מיעט זמן אכילתו; תאמר במעשר שני שריבה זמן אכילתו, הואיל וריבה זמן אכילתו ירבה מקום אכילתו! ת"ל ואכלת לפני ה’ א-להיך במקום אשר יבחר וגו' , מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה, אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה.
- (תמורה שם וש"נ) ר' (שמעון) [ישמעאל] אומר, יכול יהיה אדם מעלה מעשר שני בזמן הזה, ואוכלו! ודין הוא, בכור ומעשר טעונים הבאת מקום. מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית, אף מעשר שני אינו נאכל אלא בפני הבית. לא, אם אמרת בבכור, שכן יש ממנו דמים ואימורים למזבח; תאמר במעשר שני, שאין ממנו דמים ואימורים למזבח! בכורים יוכיחו, שאין בהם דמים ואימורים [למזבח], ואין נאכלים אלא בפני הבית. לא, אם אמרת בבכורים, שכן טעונים הנחה לפני המזבח; תאמר במעשר שני, שאין טעון הנחה לפני המזבח! ת"ל ואכלת לפני ה' א-להיך במקום אשר יבחר וגו' . מקיש (בכור למעשר שני) [מעשר שני לבכור], מה בכור אינו נאכל [אלא] בפני הבית, אף מעשר שני אינו נאכל [אלא] בפני הבית.
(שם וש"נ) אחרים אומרים, יכול בכור שעבר זמנו משנה לחברתה, יהיה פסול כפסולי המוקדשים! ת"ל ואכלת לפני ה' א-להיך במקום אשר יבחר וגו' , מקיש בכור למעשר שני - מה מעשר שני נאכל משנה לחברתה, אף בכור נאכל משנה לחברתה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קו.
מעשר דגנך וגו' ובכורות בקרך . הנה עיקר הדבור פה הוא ממעשר שני ומצותיו. ולמה הוסיף " ובכורות בקרך ", שע"ז הזהיר כבר למעלה - לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וכו' , ובכורות בקרך ( ראה לד )? ע"ז אמר ר' יוסי ג' דברים בשם ג' זקנים, שכולם פירשו שבא להקיש בכור ומעשר זל"ז. וכפי הכלל ב אילת השחר קס , שכל שני שמות הבאים במשפט א', הם מוקשים זל"ז.
ור"ע למד שבא להקיש בכור למעשר, שלא יביאנו מח"ל, כמ"ש בתמורה כא.
ובן עזאי מקיש מעשר לבכור, שלא יאכל רק תוך החומה, לא בכל הרואה.
ור' ישמעאל מקיש מעשר לבכור, שלא יעלנו בזה"ז (כמ"ש בתמורה שם ובמכות יט וזבחים ס).
ור' ישמעאל לא ס"ל כר"ע, לענין שגם בדיעבד לא יביא בכור מח"ל, כמ"ש התוס' בתמורה שם.
ואחרים פי' שמקיש בכור למעשר, שיאכל משנה לחברתה (ומובא בתמורה שם, ובראש השנה ב, וזבחים כט).