מ"ג דברים ט ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הֱוִי דְּכִיר לָא תִתְנְשֵׁי יָת דְּאַרְגֵּיזְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּמַדְבְּרָא לְמִן יוֹמָא דִּנְפַקְתָּא מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין מְסָרְבִין הֲוֵיתוֹן קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
הֲווֹ דְכִירִין לָא תִתְנְשׁוּן יַת דְּאַרְגַּזְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּמַדְבְּרָא לְמִן יוֹמָא דִנְפַקְתּוּן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַד מֵיתֵיכוֹן עַד אַתְרָא הָדֵין מְסַרְבִין הֲוֵיתוּן קֳדָם יְיָ:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור אל תשכח" ויעיד על היותך עם קשה עורף כי הנה חזרתם להקציף פעם אחר פעם ככלב שב על קיאו אע"פ שבכל פעם ראיתם את מוסר ה' אלהיכם ואת גדלו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור", ולראיה שאתה עם קשה ערף ת"זכור" שתמיד הקצפת את ה' בין בצאתך מא"מ בין במשך הזמן עד היום הזה, ותחלה מביא ראיה מה שהקציפו ביום צאתם מא"מ, שעז"א:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

את אשר הקצפת. פ"א כפולה לומר קצף אחר קצף:

<< · מ"ג דברים · ט · ז · >>