פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לְחוֹד אֲרֵי לָא יְהֵי בָךְ מִסְכֵּינָא אֲרֵי בָרָכָא יְבָרְכִנָּךְ יְיָ בְּאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא לְמֵירְתַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
לְחוֹד אִין אַתּוּן עֲסִיקִין בְּמִצְוָתָא דְאוֹרַיְיתָא לָא יֶהֱוֵי בְכוֹן מַסְכְּנָא אֲרוּם בְּרָכָא יְבָרְכֵכוּן יְיָ בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן אַחְסָנָא לְמֵירְתָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפס כי לא יהיה בך אביון" - ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם וכשאין אתם עושים רצונו של מקום אביונים בכם אביון דל מעני ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

אפס כי לא יהיה בך אביון. ולהלן הוא אומר: כי לא יחדל אביון! בזמן שאתם עושים רצונו של מקום, אביונים באחרים; ובזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום, אביונים בכם.

כי ברך יברכך ה' בארץ. מגיד הכתוב שאין ברכה תלויה אלא (באנכי) [בארץ].

(אני) [אשר] ה' אלהיך נותן לך לרשתה. בשביל שתירש (תכבש).


רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך. מכאן אמרו: שמע אדם קימעא, משמיעים אותו הרבה; שמע אדם דברי תורה, משמיעים אותו דברי סופרים.

לשמור לעשות את כל המצוה הזאת. שתהיה מצוה קלה (חמורה) [חביבה] עליך כמצוה חמורה.


כי ה' אלהיך ברכך כאשר דבר לך. ומה דבר לך? (דברים כח) ברוך אתה בעיר וגו'.

והעבטת גוים רבים. יכול תהא אתה לוה (בסלע) [סלע] ומלוה (בשקל) [שקל], כדרך שאחרים עושים? ת"ל: ואתה לא תעבוט.

ומשלת בגוים רבים. יכול תהיה מושל באחרים ואחרים מושלים בך, כענין שנאמר (שופטים א): ויאמר אדני בזק שבעים מלכים וגו'? לכך נאמר: ובך לא ימשולו.

<< · מ"ג דברים · טו · ד · >>