פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־הַנׇּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מִן בַּר עַמְמִין תִּתְבַּע וְדִיהֵי לָךְ עִם אֲחוּךְ תַּשְׁמֵיט יְדָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
יַת בַּר עַמְמִין תִּדְחוֹק וְדִינָא דִי יֶהֱוֵי לָךְ עִם אָחוּךְ תַּשְׁמֵיט יְדָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הנכרי תגש" - ( זו מצות עשה)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הנכרי תגש" - זו מצות עשה לשון רש"י מספרי (ראה קל) ופירושו מצות עשה באחיך הנכרי תגוש ולא אחיך ולאו שבא מכלל עשה עשה ולפי ששנינו שם (ספרי קכט) לא יגוש ליתן עליו לא תעשה חזרו ושנו את הנכרי תגוש זו מצות עשה לומר שעובר עליו בעשה ולא תעשה וכך אמרו שם (ספרי תצא קכט) לנכרי תשיך (להלן כג כא) מצות עשה ולאחיך לא תשיך זו מצות לא תעשה והוא כמו שפירשנו מצות עשה באחיך וכך פירש שם רש"י לא שיהיה מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל וכן מוכח בגמרא בפרק איזהו נשך (ב"מ ע) והרב רבי משה (הל' מלוה ולוה פ"א ה"ב ושם פ"ה ה"א) עשאן שתיהן מצות ממש לנגוש את הנכרי ולהלוותו ברבית טעה בלשון הזה השנוי בספרי ושם הוא מורגל במקומות רבים כל עוף טהור תאכלו מצות עשה כל שרץ העוף מצות לא תעשה וכן הזכירו בספרא (שמיני פרשה ג א) ובספרי (ראה צו) זאת הבהמה אשר תאכלו מצות עשה ודבר ברור הוא

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

את הנכרי תגוש (ואת אחיך לא תגוש). זו מצות עשה.

ואשר יהיה לך את אחיך. ולא של אחיך בידך. מכאן אתה אומר (משנה שביעית י, גיטין ל"ז וש"נ), המלוה על המשכון אין שביעית משמטת.

(ו)את אחיך תשמט ידך. ולא המוסר שטרותיו לבית דין. מכאן אמרו, הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם. שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה, ועוברים על מה שכתוב בתורה, עמד והתקין פרוזבול. וזהו גופו של פרוזבול: "מוסרני אני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני, כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה", והדיינים חותמים למטה או העדים.

<< · מ"ג דברים · טו · ג · >>