מ"ג דברים ד כד


<< · מ"ג דברים · ד · כד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵיהּ אִישָׁא אָכְלָא הוּא אֵל קַנָּא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יְיָ אֱלָהָכוֹן מֵימְרֵיהּ אֵישָׁא אָכְלָא אֵישָׁא הוּא אֱלָהָא קַנָאִי וּמִתְפְּרַע בְּקִנְאָה:
ירושלמי (קטעים):
אֲרוּם יְיָ אֱלָהָכוֹן אֶשָׁא דְאָכְלָא אֶשָׁא הוּא אֱלָהָא קִנְאַן וּמִתְפְּרַע בְּקַנָּאִין הוּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל קנא" - מקנא לנקום אנפרדמנ"ט בלע"ז (אייפער) מתחרה על רוגזו להפרע מעכו"ם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לִנְקֹם, אינפרינדר"א [enprendre = לכעוס[2]] בְּלַעַז, מִתְחָרֶה עַל רָגְזוֹ לְהִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אש אכלה הוא" אש אוכלת אש ובזה יכלה את הנפש עם הבשר: " אל קנא" כי מבלי אין מציאות שום נמצא זולתו דומה למציאותו כלל הנה כל מי שיעבוד לזולתו יעשה אמנם לזולתו מה שראוי לו לבדו כענין אשת איש שתתן לזולתו מה שראוי לאישה לבדו ובזה יהיה מקנא:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי", ר"ל השמרו לכם כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא והוא אל קנא, וקנאתו תאכל אתכם באש העונש והכליון:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי ה' אלהיך אש אכ. לה הוא אל קנא כי תוליד. רמז לאחר כ"י שנים אחרי מותו יעבדו עכו"ם פסל מיכה:

<< · מ"ג דברים · ד · כד · >>


  1. ^ ר' לעיל מס' 3217. בכמה כתבי־יד יש גרסאות שונות מאותו גזרון: אינפרינייר"א enpreniere ("כעסן"), אינפרינמינ"ט enprenment ("כעס, חרון־אף").
  2. ^ ר' לעיל מס' 3217. בכמה כתבי־יד יש גרסאות שונות מאותו גזרון: אינפרינייר"א enpreniere ("כעסן"), אינפרינמינ"ט enprenment ("כעס, חרון־אף").