מ"ג דברים ד י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יוֹמָא דְּקַמְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחוֹרֵב כַּד אֲמַר יְיָ לִי כְּנוֹשׁ קֳדָמַי יָת עַמָּא וְאַשְׁמְעִנּוּן יָת פִּתְגָמָי דְּיֵילְפוּן לְמִדְחַל קֳדָמַי כָּל יוֹמַיָּא דְּאִנּוּן קַיָּימִין עַל אַרְעָא וְיָת בְּנֵיהוֹן יַלְּפוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִדְכּוּן גַּרְמֵיכוֹן בְּמַעַסְקְכוֹן בָּהּ הֵי כְּיוֹמָא דְקַמְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחוֹרֵב בִּזְמַן דַּאֲמַר יְיָ לִי כְּנוֹשׁ קֳדָמַי יַת עַמָא וְאַשְׁמִיעִינוּן יַת פִּתְגָמַי דְּיֵלְפוּן לְמִדְחַל מִן קֳדָמַי כָּל יוֹמַיָא דְהִינוּן קַיְימִין עַל אַרְעָא וְיַת בְּנֵיהוֹן יְאַלִיפוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יום אשר עמדת" - מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך יום אשר עמדת בחורב אשר ראית את הקולות ואת הלפידים

"ילמדון" - ילפון לעצמם

"ילמדון" - יאלפון לאחרים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ – מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים.
יִלְמְדוּן – יֵילְפוּן, לְעַצְמָם.
[יְלַמֵּדוּן – יַלְּפוּן, לַאֲחֵרִים.]

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יום אשר עמדת", שעור הכתוב את הדברים אשר ראו עיניך "יום אשר עמדת" לפני ה' אלהיך בחורב שהוא במעמד הר סיני, באמור ה' אלי. עתה יודיע מדוע הוצרך המעמד הזה שה' אמר אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, שכבר בארתי בפ' יתרו שהענין הזה מה שדבר ה' עם כל הקהל פנים אל פנים וכולם זכו לנבואה הגם שלא היו מוכנים אליה והוא אחד מן הנסים היותר גדולים שעשה ה', כי שינבא האדם הבלתי מוכן לנבואה הוא דומה כבריאה יש מאין כמ"ש במו"נ ובריאה יש מאין לא ברא ה' רק פעם אחת בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ומאז ועד עולם כל מה שיצר וכל הנסים שעשה בעולמו הכל היה בריאת יש מיש ע"י המרת הצורות, וע"כ אמרו שגדול יום מ"ת כיום שנבראו בו שמים וארץ כי רק אז היה כמהו בריאת יש מאין, ויפלא מאד למה עשה ה' הפלא הגדול הזה, ובארתי שמה כי זה היה מוכרח משני טעמים: א] מפני שרוב העולם היו מכחישים את הנבואה והיו אומרים שא"א שבורא כל העולמות יהיה לו קשר עם בני בשר אף להשגיח עליהם וכ"ש שישפוך את רוחו עליהם בנבואה ובדבור ובחזון וכ"ש שיהיה משה שליח מאתו ליתן ע"י תורה ומצות והנהגה לבני אדם יושבי חשך וצלמות, וע"כ עשה ה' הנס הגדול הזה שכולם זכו לנבואה ושמעו את דברי ה' מדבר עמם פנים אל פנים וידעו מעתה כי ה' משגיח על בני אדם וגם שיגלה להם בנבואה ויתן את רוחו עליהם, וזה הטעם הא' שנתן במ"ש באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי ליראה אותי, כי לפי דעת הרשעים שא"א שיהיה לה' קשור עם בני אדם להשגיח על עניניהם לא יצויר שייראו מלפניו (שאינו אחר) [אחר שאינו] מבין אל מעשיהם וע"י שידעו שאני משגיח על בני אדם ומצוה אותם תורה ומצות יצויר היראה שייראו אותי, זאת שנית היה לזה צורך בעתיד כי ידע ה' שבעתיד יעמדו אנשים רבים שיתפארו ג"כ בנבואה ויעשו אותות ומופתים ויאמרו שה' שלחם לבטל תורת ה', וע"כ בא בעצמו אל כל העם ששים רבוא וכולם שמעו דבריו בנבואה שאמר להם שהוא ממנה את משה לשליח לתת להם תורה ומצות מאת ה' מורשה קהלת יעקב, ומעתה אם יעמוד איש ויאמר שהוא שליח מה' לבטל תורת משה, נשיב לו שא"א לשמוע לו רק כשיבא ה' שנית בעצמו ויגלה לפני כל הקהל ויאמר להם כי הוא ממנה שליח אחר לבטל תורת משה, כמו שבא בעצמו בעת שמינה את משה לשליח תורה, וכן פי' הרמב"ם במו"נ מ"ש ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים שר"ל מה שבא האלהים בעצמו ודבר עמכם פנים אל פנים הגם שלא הייתם מוכנים לזה עפ"י הטבע הוא מפני שהוא עתיד לנסות אתכם בעתיד ע"י שיעמדו נביאי שקר ויאמרו שה' שלחם לבטל את דברי התורה ויתנו ג"כ אותות ומופתים, וזה יהיה נסיון מאת ה' לראות אם אתם חזקים באמונתכם כמ"ש כי יקום בקרבך נביא וכו' ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים וכו' כי מנסה ה' אלהיכם אתכם, וז"ש הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, וזה צריך למען אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון שאם לא אגלה אליהם בעצמי, רק אתן התורה ע"י שליח לבד יקום בקרבם נביא לעתיד ויאמר שהוא ג"כ שליח להפר יראה ולבטל את

התורה:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואשמעם את דברי וגו' ליראה אותי כל הימים. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, ופירשתי בפרשת יתרו שפסיקת זוהמתן היתה מאמצעות גבורות דברי אלהים עד שיצתה נשמתם וזהו הסרת זוהמה מהם, והוא מאמר ואשמיעם את דברי פירוש עשרת הדברות שבאו בגבורות דכתיב (שמות כ' א') וידבר אלהים את כל הדברים, וטעם שעשיתי זה ליראה אותי כל הימים באמצעות הפסק זוהמתן מהם שהוא המונע את האדם מלירא את ה', וזה סיבה שישראל לא מרו את כבודם וסבלו כמה צרות ימים רבים אין מספר ועל משמרת יראת ה' עומדים כי פסקה זוהמתן וטבע נפשם ליראה את ה', כי כל שאין זוהמא מבדלת בינו לבין ה' מטבעו לירא ה' הנכבד ב"ה:

<< · מ"ג דברים · ד · י · >>