פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאׇהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהֹוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְרָעַמְתּוּן בְּמַשְׁכְּנֵיכוֹן וַאֲמַרְתּוּן בִּדְשָׂנֵי יְיָ יָתַנָא אַפְּקַנָא מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם לְמִמְסַר יָתַנָא בִּידָא דֶּאֱמוֹרָאָה לְשֵׁיצָיוּתַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְרַגִינְתּוּן בְּמַשְׁכְּנֵיכוֹן נְסֵיבְתּוּן בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן בְּעִיטְפֵיכוֹן לְמֵימָר וַוי לְכוֹן סַגִיפִין מְחַר אַתּוּן מִתְקַטְלִין מְטוֹל דְּסָנֵי יְיָ יָתָנָא אַפְקָנָא מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמִימְסַר יָתָנָא בִּידָא דֶאֱמוֹרָאֵי לְשֵׁצֵיוּתָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרגנו" - לשון הרע וכן (משלי יח) דברי נרגן אדם המוציא דבה

"בשנאת ה' אתנו" - והוא היה אוהב אתכם אבל אתם שונאים אותו משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך

"בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים" - הוצאתו לשנאה היתה משל למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל למי שהוא אוהב נותן של שקיא ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל ארץ מצרים של שקיא היא שנילוס עולה ומשקה אותה וארץ כנען של בעל והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת - מלמד שהיו יושבים בתוך משכנותיהם, ואומרים דברים כמתלהמים ומתרגנים. כמתלהמים שנ' משלי כו דברי נרגן כמתלהמים. אבל סכין ירדה מן השמים ובקעה את כריסן, שנא' משלי כו והם ירדו חדרי בטן.

ד"א ותרגנו באהליכם, מלמד שהיו יושבים בתוך משכנותיהם ובוכים כמתלהמים, ונוטלים את בניהם ואומרים להם: אי לכם דווים, אי לכם סגופים! למחר יהיו הורגים מהם ושוברין מהם ומעמידים אותם בקלון:

בשנאת ה' אותנו - אפשר שהקב"ה שונא את ישראל? והרי כבר נאמר מלאכי א אהבתי אתכם אמר ה'! אלא הם שונאים את הקב"ה. משל הדיוט הוא: מה דבלבך על רחמך - מה דבלביה עלך:

לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו. כענין שנאמר יהושע ז וישמעו הכנענים וכל יושבי הארץ, ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול?

<< · מ"ג דברים · א · כז · >>